4.2                השתתפות יוצאי אתיופיה בכוח העבודה האזרחי [1]

השתתפות יוצאי אתיופיה בכוח העבודה האזרחי לעומת כלל האוכלוסייה בשנת 2002 (באלפים)[2]

מן הנתונים אפשר לראות כי שיעור השייכות לכוח העבודה האזרחי של יוצאי אתיופיה נמוך משיעור השייכות לכוח העבודה האזרחי של כלל האוכלוסייה: 39.9% מיוצאי אתיופיה שייכים לכוח העבודה האזרחי לעומת 45.9% מכלל האוכלוסייה. כמו כן, שיעור ההשתתפות של נשים ממוצא אתיופי בכוח העבודה האזרחי נמוך משיעור ההשתתפות של נשים בכלל האוכלוסייה: 33.4% לעומת 48.4% בהתאמה.

נוסף על כך, עולה מן הנתונים כי שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה מתוך השייכים לכוח העבודה האזרחי נמוך משיעור המועסקים מתוך השייכים לכוח העבודה האזרחי מכלל האוכלוסייה: 76.16% לעומת 89.7% בהתאמה.

מנתונים שנמסרו מלשכות התעסוקה לאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה עולה כי בשנת 2002 היו 18% דורשי תעסוקה בקרב נשים יוצאות אתיופיה ו-13% דורשי תעסוקה בקרב גברים יוצאי אתיופיה[3].

התרכזות במשלח יד וענפים כלכליים[4]

משלח יד: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2002 הועסקו כ-5,000 יוצאי אתיופיה (כ-34% מכלל המועסקים יוצאי אתיופיה) כעובדים בלתי מקצועיים, ועוד 3,100 (כ-20% מכלל המועסקים יוצאי אתיופיה) כעובדים מקצועיים בחקלאות ובתעשייה.

ענף כלכלי: בשנת 2002 הועסקו 3,600 עובדים יוצאי אתיופיה (כ-24% מכלל המועסקים יוצאי אתיופיה) בענף התעשייה, ו-2,100 אלף יוצאי אתיופיה (כ-14% מכלל המועסקים יוצאי אתיופיה) בענף השירותים העסקיים.

4.3 יוצאי אתיופיה בשירות המדינה

ב-16 במאי 1997 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2015 על שילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה –פרויקט מיוחד (פרויקט תלת-שנתי 1997-1999). על-פי ההחלטה, במחצית השנייה של שנת 1997, בשנת 1998 ובשנת 1999 יוקצו על-ידי משרד האוצר 17 "משרות מסגרת" לצורך שילובם של עולי אתיופיה בשירות המדינה.[5] כמו כן בשנת 1998 התקבלה החלטת ממשלה לפטור ממכרז משרות שהוקצו לשילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה (פרויקט תלת-שנתי 1997-1999).[6]

מר מוטי אברהם, סגן מנהל אגף בקרה ותכנון בנציבות שירות המדינה, מוסר כי בשירות המדינה מועסקים כיום 434 איש ממוצא אתיופי מתוך כ-56,000 איש המועסקים בשירות המדינה. רובם מועסקים בדרגות נמוכות בדירוג המנהלי (דרגה 12-17), ומיעוטם שייכים לדירוג האקדמאי (מח"ר) ומרוכזים בדרגות נמוכות של דירוג זה (עד דרגה 38). הם משמשים בתפקידים מנהליים (מזכירות, פקידות וכד'), במקצועות פרה-רפואיים (אחיות וכד') ובאבטחה, ואחדים מתמחים במשפטים.[7]

5.2 הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך

בדוח שהגישה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לוועדה הפרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים מצוטט דוח הערכה על ניצול שעות העולים ושעות העזר של גף הערכה של משרד החינוך, ובו נטען כי הישגי התלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים נמוכים מהנורמה הארצית במקצועות עברית, מתמטיקה, מדעים ואנגלית.[1]

מחקר נוסף אשר הוגש למשרד המדען הראשי ולגף לקליטת תלמידים עולים מצא כי דרושות שנות שהייה רבות בארץ לסגירת הפער בין הישגיהם של עולים לבין הישגיהם של ילידי ישראל בשני תחומי הדעת שנבדקו – מתמטיקה ועברית – ובקרב שתי אוכלוסיות העולים שנבדקו – ילידי חבר-המדינות וילידי אתיופיה. הממצאים מלמדים שדרושות 5-11 שנות שהייה בארץ כדי לסגור פערים במתמטיקה ו-5-11 שנות שהייה בארץ כדי לסגור פערים בעברית עם יליד הארץ, לפי דרגת הכיתה. פער גדול במיוחד ניכר במתמטיקה, מקצוע שבו יוצאי אתיופיה אינם מדביקים את הפער באף אחת מן הכיתות גם לא בדור השני[2].

זכאות לבגרות

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור שנת הלימודים 1998/1999 מראים כי מתוך 1,435 ילידי אתיופיה שלמדו באותה שנה בכיתה י"ב, 70.2% ניגשו לבחינות ומתוכם 42.2% הצליחו בבחינות. יצויין כי בקרב תלמידי י"ב ילידי ישראל, שיעור הזכאים עמד באותה שנה על 52%.[3] 

בשנים 1995-2000 ניכרת עליה בקרב יוצאי אתיופיה הזכאים לתעודת בגרות ובשיעורם מקרב יוצאי אתיופיה הניגשים לבחינות. אם בשנת 1995, 30.7% מכלל יוצאי אתיופיה הניגשים לבחינות הבגרות היו זכאים לתעודת בגרות, בשנת 1998 שיעור הזכאים עלה ל-39.1% ובשנת 2000 הגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב הניגשים ל42.7%.[4]

איכות תעודת הבגרות: יצויין כי על פי מחקרם של סבירסקי וסבירסקי, איכות התעודה שמשיגים לפחות חלק מבני הנוער יוצאי אתיופיה אינה גבוהה והדבר מקשה על סיכוייהם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.[5]

5.6 יוצאי אתיופיה והשכלה גבוהה

על-פי מחקר של מרכז אדוה, מספר יוצאי אתיופיה הלומדים במוסדות אקדמיים בישראל עלה במהלך העשור האחרון. גידול זה התאפשר בין השאר הודות למכינות הקדם-אקדמיות של "האגודה לקידום החינוך", המפעילות תוכניות ייחודיות לאתיופים, להגמשת תנאי הקבלה (ערוץ קבלה – העדפה מתקנת) והענקת תמיכה כלכלית משמעותית.[1]

מכינות קדם-אקדמיות: בשנת 2003 למדו כ-1,050 סטודנטים יוצאי אתיופיה ב-50 מכינות קדם-אקדמיות שמפעילה האגודה לקידום החינוך. יוצאי אתיופיה הם כ-7.5% מתוך כ-14,000 איש הלומדים במסגרות אלו.[2]

5.6.1 סטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות

סטודנטים לתואר ראשון יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות בשנים תשנ"ט-תשס"ב[3]

5.6.2. העדפה מתקנת

שתי אוניברסיטאות בישראל מפעילות תוכניות של אפליה מתקנת: האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל-אביב. באוניברסיטה העברית אפשר להתקבל על-סמך "העדפה מתקנת – ראויים לקידום": מועמדים ראויים לקידום מתקבלים ללימודים גם אם ציונם המשוקלל נמוך מסף הקבלה המקובל לחוג. המועמדים חייבים להימצא ראויים לקידום על-פי אמות המידה של האגודה לקידום החינוך: אזור מגורים, בית-הספר שבו למד המועמד, השכלת ההורים ובעיות מיוחדות של המועמד או של בני משפחתו.

בשנת הלימודים תשס"ג ביקשו להתקבל בערוץ העדפה מתקנת של האוניברסיטה העברית כ-1,000 מועמדים, ומהם עמדו בתנאים והתקבלו 250 סטודנטים. כיוון שאין רישום על-פי מוצא אין לדעת מה מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה אשר התקבלו לאוניברסיטה בערוץ העדפה מתקנת.

באוניברסיטה העברית לומדים היום 52 סטודנטים יוצאי אתיופיה, 14 תלמידי מכינה קדם-אקדמית ו-38 הלומדים לקראת תואר, ומהם 26 לתואר בוגר, 9 לתואר מוסמך ו-3 לתואר דוקטור.[4]

[1] שלמה סבירסקי וברברה סבירסקי,"היהודים יוצאי אתיופיה בישראל: דיור, תעסוקה, חינוך", מידע על שוויון 11, מרכז אדוה, פברואר 2002.

[2] הרצליה ברון, מנהלת אגף מכינות, האגודה לקידום החינוך, שיחת טלפון, 9 ביולי 2003.

[3] שפרה קופפשטיין, ראש גף חינוך גבוה ומדע, תחום חינוך והשכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התקבל ב-11 ביולי 2003.

[4] בילי שפירא, ראש מנהל הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכתב, 20 ביולי 2003.

[1] האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, חינוך יוצאי אתיופיה בישראל: דוח לוועדה הפרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים, יולי 2002.

[2] לוין תמר, שוהמי אילנה וספולסקי דב, הישגים בלימודים של תלמידים עולים: ממצאים והמלצות למקבלי החלטות – דוח מחקר, מרס 2003.

[3] משרד החינוך. שם.

[4] שלמה סבירסקי וברברה סבירסקי, "היהודים יוצאי אתיופיה בישראל: דיור, תעסוקה, חינוך", מידע על שוויון 11, מרכז אדוה, פברואר 2002

[5] סבירסקי וסבירסקי. שם.