העדפה מתקנת לנשים - האגודה לזכויות האזרחחזרה |
|||||||||||||||
|
נשים אינן מיוצגות באופן הולם וכראוי לחלקן באוכלוסייה בחיים הציבוריים והפוליטיים בישראל. מבין 120 חברי כנסת, כיהנו 12 נשים בכנסת ה-13 ובכנסת ה- 14 ירד מספרן ל- 9. מאז קום המדינה שימשו ארבע נשים בלבד בתפקיד של שר בכל ממשלות ישראל. ייצוג נמוך ביותר של נשים קיים ברשויות המקומיות: מבין 158 ראשי רשויות בישראל עומדת רק אישה אחת בראש מועצה מקומית. במגמה להביא לתיקון הייצוג הנמוך של נשים בגופים ציבוריים-כלכליים, ננקטו בשנים האחרונות מספר פעולות בכיוון של "העדפה מתקנת" לנשים, כגון שיריון מקומות לנשים בכמה מהמפלגות. אמצעי זה הופעל בהצלחה רבה במדינות סקנדינוויה, ואכן הביא להגברה משמעותית של השתתפות הנשים בחיים הציבוריים וייצוגן בתפקידים בכירים. בשנת 1993 נחקק חוק המחייב מתן ייצוג הולם לנשים במועצות המנהלים (דירקטוריונים) של חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים. מנתונים, המתייחסים לתקופה שקדמה לחוק, עולה כי מבין 470 דירקטורים מטעם הציבור בחברות ממשלתיות בישראל רק 9 (שני אחוז) היו נשים. החוק, שמטרתו להביא לשינוי מציאות זו, קבע כי על הגורמים הממנים דירקטורים מוטלת החובה ליתן ייצוג הולם לבני שני המינים בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית. בית המשפט העליון נדרש בשנת 1994 לסוגייה זו בעקבות עתירה של שדולת הנשים נגד אי-מינוי נשים לדירקטוריונים של רשות הנמלים ושל חברת בתי הזיקוק לנפט. בפסק דין עקרוני, שדן לעומק בסוגיית ההעדפה המתקנת, נתן בית המשפט פירוש מרחיב לעקרון השיוויון בין המינים, וקבע, כי "העדפה מתקנת" היא אמצעי ראוי למימוש השיוויון ואינה עומדת בסתירה לעיקרון זה. בית המשפט פסל מינוי של שני גברים לדירקטוריונים של חברות אלו, והורה לשרים הנוגעים בדבר למצוא נשים מתאימות לתפקיד23. בעקבות פסיקת בג"צ חלה עלייה משמעותית במינוי נשים לדירקטוריונים.
על חשיבות ייצוגן של נשים בדירקטוריונים לקידום מעמד הנשים בכלל, ניתן ללמוד מהמקרה הבא: באוקטובר 1995 קיבל דירקטוריון חברת החשמל (המעסיקה כ- 13,000 עובדים) החלטה לתקן את חלקן של הנשים וקידומן בתפקידי ניהול בקרב עובדי חברת החשמל. לשם כך תועדפנה נשים בבחירת מועמדים, כאשר כישורי המתחרים יהיו שווים. ההחלטה באה בעקבות יוזמתה של חברת הדירקטוריון (דאז) עדה רבון.
נשים בישראל משרתות בצה"ל על-פי חוק. משך השירות של נשים עומד היום על 21 חודשים (לעומת 36 חודשים לגברים). נשים פטורות משירות צבאי אם הן נשואות או שהן אמהות לילד. כמו כן נתונה לנשים (אך לא לגברים) האפשרות לקבל פטור משירות צבאי מטעמים של הכרה דתית וכן מטעמי מצפון. נשים משרתות במילואים בדרך כלל עד גיל 24 (או עד מועד נישואיהן, אם זה חל קודם), לעומת גברים המשרתים במילואים, ככלל, עד שנות ה- 40 לחייהם, ולעתים אף מעבר לכך. אין ספק כי למקומו של הצבא בחיי העם, ולתפקידי הנשים בצה"ל, יש השפעה מרחיקה לכת על מעמד הנשים בישראל בהיבטים שונים: ראשית – העובדה שנשים אינן משרתות בתפקידי פיקוד בכירים בצבא מונעת מהן, בעקיפין וישירות, הזדמנויות תעסוקה וקידום בחיים האזרחיים (לדוגמא, בימים אלה עומדת למבחן בבית הדין לעבודה מדיניותה של חברת אל-על, המקבלת לשירותה רק טייסים יוצאי חיל האויר הישראלי. משמעות הדבר שנמנע מאשה טייסת, בעלת כישורים מקצועיים מתאימים, להתקבל לעבודה בחברה). שנית – העובדה שגברים נדרשים לשמש בתפקידי לחימה בצבא בעוד שנשים פטורות משירות כזה משליכה על ההתייחסות החברתית אל גברים – כמי שנדרשים להגן על הנשים – הזקוקות להגנה. עובדה זו משמשת לא פעם גם כתירוץ לחסימת דרכן של נשים לתפקידים ומקומות עבודה שונים, כאשר כוללים בין דרישות התפקיד שהמועמד יהיה "יוצא יחידה קרבית", גם כשאין בין הכישורים הקרביים לאופי התפקיד ולא כלום. צה"ל נוהג, כמדיניות, לא לשלב נשים במקצועות לחימה (או "תפקידים קרביים" כפי שנהוג לכנותם). כתוצאה מכך נפגע קידומן של נשים בצבא. שינוי משמעותי במצב זה עשוי לחול בעקבות פסיקת בג"צ מחודש נובמבר 1995, בעתירתה של אליס מילר, שביקשה לזמנה למבדקי קורס טיס24. בעקבות פסק-הדין אכן זומנו למבדקים גם נשים. 10 מהן החלו בגיבוש ו- 7 מהן התקבלו לקורס. יש לציין כי בשנים האחרונות נפתחו בפני נשים מקצועות צבאיים רבים שהיו בעבר סגורים בפניהן. חיילות משולבות כיום במערך המיחשוב של צה"ל, בהפעלת מערכות לחימה מתוחכמות ובתפקידי הדרכה בחילות השדה.
עבודת חקיקה אינטנסיווית במיוחד לקידום השוויון בין המינים ולפתרון בעיות ייחודיות לנשים נעשתה בכנסת במהלך שנת 1995. ראוי לציין במיוחד את עבודתה של ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה שפעלה במהלך הכנסת ה- 13 להעלאת נושאים הקשורים במעמד האישה על סדר היום הציבורי ולפתרון בעיות בתחומים רבים. בתקופה זו התקבלו החוקים הבאים:
|