שוויון

העדפה מתקנת – היא יחס מועדף ושונה לקבוצה שהופלתה בעבר.

מדיניות של העדפה מתקנת מטרתה להביא לשוויון כלכלי, פוליטי, חברתי של קבוצות שבעבר קופחו  על ידי מוסדות המדינה או הופלו אפליה לא פורמלית על ידי אירגונים או קבוצות אחרות. מטרתה של העדפה מתקנת היא לבטל דעות קדומות, סטראוטיפים כלפי קבוצות בחברה. מדיניות זו תכליתה לתקן עיוותים היסטוריים, חברתיים, כלכליים לבטל את השונות בין הקבוצה המקופחת לבין קבוצות אחרות בחברה. מטרתה לצמצם פערים חברתיים בין הקבוצות בחברה.

 מדיניות זו יוצאת מנקודת הנחה ששוויון אינו רק שוויון בפני החוק, שוויון במתן הזדמנות שווה לכל אחד אלא גם שוויון בחלוקת משאבים. במטרה ליצור שוויון נוקטים במדיניות שאינה שוויון, ומדיניות של העדפה מתקנת היא יחס שונה ואף מועדף כדי להביא לשוויון.

השופט מצא בבג"ץ של שדולת הנשים 1994 פסק:

רעיון "העדפה מתקנת" … נגזר מעקרון השוויון, ועיקרו בהעמדת אמצעי של מדיניות משפטית להגשמה של עקרון השוויון. … לבו של עקרון הוויון הוא במתן יחס שווה לכל. דא עקא, שמתן הזדמנות שווה עשוי להשיג תוצאות שוויונית רק כאשר האוכלוסיות המתמודדות עושות כן מעמדת מוצא שהיא פחות או יותר שווה… פער ניכר בשוויון היכולת, בין אם מקורו בחוקים מפלים שהיו תקפים בעבר … , ובים אם נתהווה בעטיין של תפיסות עולם פסולות שנשתרשו בחברה, מגביר את סיכוי הקבוצות החזקות וגורע מסיכויי הקבוצות החלשות…. העדפה מתקנת… מבוססת על התפיסה, כי אין די במתן הזדמנות שווה לכל… שהיא שוויון פורמלי, אך לא יזמן לבני הקבוצות המקופחות סיכוי אמיתי לקבלת חלקן במשאבים של החברה.

מדיניות זו נקבעת לקבוצה,  וכל אחד מחבריה ,גם אם אישית אינו זקוק לתמיכה או לסיוע, ייהנה ממנה .

מדיניות זו נקבעת לתקופת זמן מוגבלת עד שהפערים יצטמצמו, עד שבני הקבוצה המקופחת יוכלו להתמודד לבדם.

טענות נגד מדיניות של העדפה מתקנת

1.      מדיניות זו עשויה להעניק עדיפות לאדם שאינו זקוק לעזרה, רק בגלל השתיכותו לקבוצה שקופחה בעבר.

2.       מדיניות זו פוגעת בעקרון השוויון כיון שהיא מעניקה יחס שונה  לאנשים שווים.

3.       מדיניות זו פוגעת באנשים השיכים לקבוצות החזקות, שלא קופחו בעבר, ויש בכך אפליה לרעה שלהם. לדוגמא מדיניות של העדפה מתקנת לשחורים בארה"ב באוניברסיטאות עשויה לפגוע בסיכויים של לבנים להתקבל לאוניברסיטה, גם אם ציוניהם טובים מאלו של השחורים שיתקבלו בשל מדיונות שריון המקומות לשחורים.

4.      פגיעה ביעילות מורידה רמת דרישות, מעמד בעל כישורים נמוכים יתקבל  בגלל מדיניות של  שיריון המקומות באוניברסיטה, או בעבודה.

5.      התערבות של הממשלה במערכת הכלכלית והחברתית עשויה להקטין את הרצון של בני הקבוצה המקופחת להתאמץ ולהגיע להישגים.

טענות תומכות במדיניות העדפה מתקנת:

אפליה של קבוצות משפיעה על כל תחומי החיים

מדינה צריכה לתקן עוולות שיצרה בעבר.

תת יצוג של קבוצות מקופחות לא יצטמצם במדיניות של שוויון הזדמנויות פורמלי, כך שללא מדיניות שת העדפה מתקנת הקבוצות הנחותות ישארו תת מיוצגות גם בעתיד כך שעקרון השוויון לא יתממש.

מדיניות העדפה מתקנת נקבעה לראשונה בארה"ב כאשר הממשל הפדרלי( המרכזי) קבע ב1965 שהמתקשרים בחוזים פדרליים חייבים להראות תוכנית העדפה מתקנת לגבי קבוצות מקופחות על פי גזע ומין.מדיניות כזו נוהגת במדינות שונות בעולם כגון: אוסטרליה, איטליה, בלגיה, נורבגיה, שבדיה.

מדיניות העדפה מתקנת בישראל:

מדיניות העדפה מתקנת ניקבעה בחקיקה בישראל בתיקון לחוק החברות הממשלתיות 1973 סעיף 18 א ניקבע כי: בהרכב של דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ייצוג הולם לשני המינים. אלא שלא היה בזה קביעה לגבי העדפת נשים אלא שוויון בייצוג . העדפה מתקנת נינקטה בתחום החינוך בשנות השבעים. ב- 1985 נקבעה מדיניות העדפה של ייצוג נשים בעמדות בכירות. בבג"ץ שדולת הנשים 1994 נתן בג"ץ ביטוי ללגיטימציה של מדיניות העדפה מתקנת .

בחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות עוגנה בחקיקה מדיניות של העדפה מתקנת. מתקיימת גם בשריון מקומות לנשים או לנציגים ערביים או לנציגי עולים חדשים ברשימות לכנסת.( לקשר לבג"ץ שדולת הנשים 49/354 נגד מינויים במועצת רשות הנמלים והרכבות, בג"ץ אליס מילר 4541/94 , חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998, חוק שוויון זכויות האישה 1999 .

פרנסס רדאי, "על העדפה מתקנת", משפט וממשל ,ג' 1-2 , 1995 .

דוגמא:

מתן הטבות לתושבי אזורים שקופחו בעבר בתקציבים ממשלתיים.

*מתן ייצוג מועדף לנשים במשרות בכירות במשרדי ממשלה כיון שבעבר לא יכלו נשים להתקבל למשרות כאלו.