חזרה

שבי כולהו איתנהו ביה - שהוא ביד העכומ"ז לעשות בו כל חפצו אם למות [אם לחרב] אם לרעב.

תרגום:

חרב קשה ממות - אפשר לומר פסוק ואפשר לומר סברה. אפשר לומר סברה, הנדקר בחרב גופו מתנוול, ובמות טבעי אין גופו מתנוול. ואפשר לומר פסוק: "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (תהלים קטו, טו).

רעב קשה מחרב - אפשר לומר סברה. כשמת מרעב יש צער וייסורים, ובחרב אין צער וייסורים. ואפשר לומר פסוק: "טובים היו חללי חרב מחללי רעב" (איכה ד, ט).

 

שבי - קשה מכולם, כל הצרות הללו כלולות בו. ע"פ רש"י: השבאי יכול לעשות בו כרצונו. להרוג אותו, לדקור אותו בחרב  ולהרעיב אותו.