חזרה

• הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי ממליצה לממשלת ישראל לאפשר שירות לאומי ואזרחי לכל אזרחי ותושבי ישראל, אשר אינם נקראים לשירות ביטחון ו/או פטורים משירות ביטחון. לשםכך מציעה הוועדה לפעול להקמת מסגרת ממשלתית לטיפול בשירות הלאומי והאזרחי בישראל, במטרה להסדיר את השירות הלאומי הקיים ומתוך רצון להרחיב את מסגרות השירות על מנת שתוכלנה להכיל בתוכן, כבר בשנת תשס"ו (2006-2005), צעירים מקבוצות אוכלוסייה שאינן משרתות דרך קבע ואשר יצטרפו מטעמים לאומיים או אזרחיים, איש כבחירת לבו [...]

• מנגנון השירות האזרחי נדרש להיות בעל השקפה ממלכתית כוללת, על מנת שיספק מענה משמעותי לצרכיה החברתיים של מדינת ישראל, ייצור שותפות בין רבדיה, יפעל לקירוב לבבות, לצמצום פערים, לקידום השוויון ולהקניית ערכים משותפים [...]

• במטרה לפעול להרחבת מעגל המשרתים במסגרות השירות האזרחי, ומתוך רצון לשלב סקטורים נוספים בעשייה החברתית ולהעמיק את הלכידות החברתית, מוצע כי לצד אגף השירות הלאומי יפעל אגף השירות האזרחי.

• אגף השירות האזרחי יפעיל מסגרת שירות התנדבותית גרידא, אשר תפנה לסקטורים העיקריים, אשר מניעי השתלבותם במסגרת השירות נובעים מהשקפת עולם אזרחית, ובראשם המגזר הערבי והמגזר החרדי, ותפעל בקרבם לעידוד ההתנדבות לשירות אזרחי.

• המגזר הערבי אינו נקרא עד כה ברובו לשירות חובה בצה"ל. הוועדה ממליצה לפתוח, כבר בשלב השני, את מסגרת השירות האזרחי לבני ובנות המגזר הערבי (המהווים כ-19,000 נפש בשנתון), במטרה ליצור עבורם חלופה לשירות הצבאי ולהקים מסגרת חליפית אשר תאפשר לבני נוער ערביים לתרום לקהילה, לחברה ולמדינה בה הם חיים. הוועדה מאמינה כי צעד זה יהווה פשרה בין עקרון השוויון והחובות האזרחיות הנלוות אליו, ובין הבעיה הלאומית האובייקטיבית המֹונעת את גיוס בני ובנות המגזר לצה"ל. למהלך חזויות השלכות חברתיות חיוביות על מעמדם של ערביי ישראל ועל מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל.