חזרה

עדת החינוך של הכנסת דנה היום (שלישי) בטיפול של משרד החינוך ב"נוער הגבעות" בעקבות הגשת כתב האישום בפרשת הרצח בכפר דומא.

הדיון התקיים ביוזמת ח"כ מירב בן ארי (כולנו) ששאלה היכן נמצאת מערכת החינוך בכל הנוגע לטיפול בנוער הנושר, "אחרי שנים של עבודה עם נוער בסיכון אני רוצה לדעת איך חבר'ה צעירים עוזבים את הישיבה ואין אף תוכניות לשיקום שלהם?".

ד"ר סער הראל, מנהל אגף חינוך ילדים ונוער במשרד החינוך, הסביר על התופעה ועל טיפול משרד החינוך בתלמידים הללו. "הנשירה של הנוער הזה מתחילה בצפת, טבריה או אופקים ולאו דווקא באיו"ש. רובם של נוער הגבעות מגיעים מהחמ"ד, חלקם מהמסגרות החרדיות (20%) ומעט מאוד מהמסגרות של החינוך הממלכתי הרגיל.

"המאסה הקריטית היא לא מאיו"ש, אבל יש גם נערים שנולדו באיו"ש. אנחנו מחדדים את העבודה שלנו עם קציני הביקור הסדיר עם נערים נושרים ועם נשירה סמויה. נוער הגבעות מאופיין בשני אפיונים מהותיים – נערים מנותקים שדרים בגבעות עצמם, על הקבוצה הזאת יש ילדים שרוקדים טנגו עם הקבוצה – נכנסים ויוצאים, מגיעים רק להפגנות ואינם בהכרח דרי גבעות - והם בעיקר קהל היעד שלנו.

ד"ר הראל הוסיף, ''אנחנו יודעים כמה ילדים נושרים מהחמ"ד ויותר מתקשים עם מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מנהלים היום פרויקט חדש וממקמים אנשים בתוך בתי הספר ועובדים עם נוער בסיכון ובקידום נוער והם בקשר עם אותו צינור של נשירה''.

הוא הדגיש כי התקשורת עם הנוער מורכבת, ''רובם חשים אל המערכת חוסר אמון מוחלט. רכישת האמון היא מורכבת ועדינה. אנחנו חווים לא מעט התנגדויות ולא מעט הצלחות".

ד"ר סער הראל, מנהל חינוך ילדים ונוער במצבי סיכון במשרד החינוך, סקר בדיון את הפרופיל של נוער הגבעות. ד"ר הראל ציין כי מדובר בכ-80 חבר'ה, כאשר ארבעים מתוכם נחשבים לגרעין קשה.

"בתוך הגרעין הקשה הם מחולקים לקבוצות של חמישה נערים או שלושה נערים בכל קבוצה", סיפר סער. לדבריו רובם לא הגיעו מהתנחלויות אלא דווקא מצפת ואזורים אחרים. עוד ציין כי הנערים הם בגילאי 14-16 וכי רוב הגבעות נמצאות בבנימין.

רובם של הנערים מגיעים מהציונות הדתית, 25% חרדים ומיעוט חילוניים. רובם ככולם הם בנים. עוד אמר ד"ר הראל כי רבנים לא משפיעים עליהם, "הם מגיעים לשם ממצוקה ואידיאולוגיה זה רק תרוץ".