חזרה

מגיל צעיר מאוד סבא שלי ספר לי את סיפורי החלוצים, איך הוא וחבריו יבשו ביצות. כשהייתי קטן אלו היו סיפורים מאוד מעניינים. כשגדלתי זה התחיל להשמע לי ממש מגוחך. סבא גאה מאוד שלא שמע בקול סבו והוריו, מרד בהם ועלה לארץ. הם נספו בשואה והוא, לדבריו בנה את הארץ ועשה הסטוריה. על מה הוא מדבר? עכשיו אנחנו חיים בארץ וכול הזמן מזכירים לנו שהאירנים, או חמס, או דע"ש רוצים להשמידנו. דודה רבקה מצחיקה אותי כשהיא אומרת ששמירת מצוות וחיים בארץ יקרבו את ביאת המשיח. ממש מגוחך ופרימיטיבי. למה סבא לא עשה מה שעשו רבים והיגר לאמריקה. שם לא רק שהיה ניצל מהשואה, אלא שהיה יכול לפתוח חיים חדשים ובטוחים הרחק מהיהדות. אני רוצה להבטיח לעצמי ולילדי שיוולדו חיים בטוחים לנצח. איציק כבר הבטיח את זה לעצמו בשבדיה. אני בהזדמנות הראשונה אפרד מהארץ ואחיה מעבר לים.