חזרה

עליתי לארץ לפני 70 שנה, יחד עם קבוצת חלוצים דתיים. שמרנו תורה ומצוות, ויישבנו את ארץ ישראל. בדרכי לארץ, סבא שלי נפרד ממני בדמעות. הוא אמר שאני מורד בתורה וכי עלינו לחכות למשיח צדקנו שיביא אותנו לארץ ישראל. אבא שלי אפילו לא בא להפרד ממני בתחנת הרכבת בדרך לארץ ישראל. אמא הגיעה להפרד ממני בהחבא וכול הזמן בכתה. אני מאמין כי אנחנו במעשינו בונים את הארץ ובכך אנחנו אלו שמביאים את המשיח. סבא נפטר סמוך לעלייתי ונחסכו ממנו זוועות השואה. אבא אמא ומרבית האחים נספו באושוויץ. מי שלא קרא את המציאות ההסטורית בזמן נספה בשואה. אני חושב כי אנחנו בנינו מחדש את ההסטוריה היהודית. סבא שלי ואבא שלי חיו ומתו מחוץ להיסטוריה, הם נתנו לגויים שיקבעו את גורלם. אני וחברי לקחנו את גורלנו בידנו.