חזרה

״הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על הנצרות הקדומה. הדמות המרכזית בנצרות היא ישו הנוצרי‏ הנחשב בה הן למשיח ישראל, והן להתגלות אלוהית ישירה בדמות אדם (מלבד הייחוס המשיחי לאישיותו). במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית, משלהי ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20, התפשטה הנצרות אל הקולוניות שהקימו הכובשים מאירופה ברחבי העולם וכיום רוב הנוצרים הם תושבי מדינות שמחוץ לעולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום כ-2.3 מיליארד מאמינים

שמה של הדת בעברית נגזר כנראה משמה של העיר נצרת. נצרת היא העיר שבה גר ישו עם משפחתו רוב ימי חייו, על פי הכתבים הנוצריים (אם כי על-פיהם הוא נולד בבית לחם). קיימת גם תפיסה שמקור השם "נוצרים" אינו על שם העיר נצרת, אלא בפלג של יהודים-נוצרים, במשמעות של "שומרים" על דרך האמת ותורת האל, על יסודי דברי הנביא ירמיהו (ירמיה ד, טז; לא, ה .) כינוי דומה לנוצרים מופיע גם בקוראן ובקרב חלק מהמוסלמים - "נסארא" (نصارى). הנוצרים עצמם מכנים את עצמם "כריסטיאנים" (למשל באנגלית  Christians וכך ברוב השפות האירופיות) או "משיחיים" (למשל בערבית: مسيحيون מסיחיון). שמות אלו נגזרו מן האמונה הנוצרית הקדומה, כי ישו היה המשיח. ביוונית, וברוב השפות האירופיות, מכונה ישו: כריסטוס (Χριστός), מילה, שהיא תרגום מילולי של המילה העברית "משיח" .

נצרות, על ענפיה השונים, רואה את האלוהות כמורכבת משלושה - האב (אלוהים), הבן (ישו, הנחשב לבן האלוהים) ורוח הקודש (מעין השראה של קדושה) - שהם אחד. תפיסה זו מכונה השילוש הקדוש.  הנצרות היא דת דוֹגמטית, כלומר, במרכז הדת עומדים כמה עקרונות (דוגמות) שעל הנוצרי להביע את אמונתו המלאה בהם. קבלת העקרונות והצהרת האמונה בהם היא התנאי העיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי. סטייה מעקרונות האמונה הרשמיים מכונה הרטיות (הרזיה או הרסיה, ביטוי לכפירה, מונח הקרוב למונח העברי "מינות"). ויכוחים על עקרונות האמונה היו הסיבה התאולוגית המרכזית לפילוגים שחלו בנצרות לאורך השנים.

העקרונות המקובלים על רוב הזרמים בנצרות:

  1. קבלת השילוש הקדוש
  2. האמונה כי ישו היה אל ואדם כאחד (אמונה שעוררה בעבר מחלוקת בין פלגים בנצרות ושבגללה פרשו המונופיזיטים)
  3. האמונה כי צליבתו כאדם באה ככפרה על חטאי האנושות
  4. האמונה כי ישו קם לתחייה מקברו ביום השלישי לאחר שנצלב
  5. האמונה שמריה  (מריה) שילדה את ישו הייתה בתולה לפני שילדה את ישו ונותרה בתולה לאחר לידתו (יש נוצרים החולקים על הסיפא של הדוֹגמה הזו).
  6. אמונה בנצחיות הנפש
  7. אמונה ביום הדין, שבו המתים יקומו לתחייה וישו יחזור וישפוט אותם

קבלת החלטות ועידת ניקיאה ועידת בישופים, שהתכנסה בשנת 325 לספירה וקבעה את עקרונות הנצרות שלעיל. הפלגים השונים בנצרות חלוקים לגבי שאלת הסמכות לפרש את ההחלטות ולהתאימן לרוח הזמן (עקרונות האמונה מנוסחים במסמך המכונה "קרדו"  credo,  בלטינית: "אני מאמין"). לכל פלג בנצרות "קרדו" משלו, אבל רוב העקרונות משותפים לכלל הפלגים.״

ציטוט חלקי מתוך ויקיפדיה ערך ׳נצרות׳