חזרה

חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.

החוק המרכזי העוסק בדיני לשון הרע הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

החוק מגדיר בסעיף 1 מהו לשון הרע וקובע שני מסלולים משפטיים להתמודדות עם לשון הרע:

1. משפט פלילי - סעיף 6 של החוק קובע עונש של עד שנת מאסר למי שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר. סעיף 8 מאפשר ייזום הליכים פליליים כנגד מפרסם לשון הרע בדרך של קובלנה פלילית של הנפגע, בנוסף למסלול הרגיל של הגשת כתב אישום על ידי המדינה

2. משפט אזרחי - סעיף 7 של החוק קובע שלשון הרע היא עוולה אזרחית אשר ניתן לתבוע בגינה על פי דיני הנזיקין. סעיף 7א שהוסף לחוק בשנת 1998 קובע פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.