חזרה

אלו סוגי בריונות מוכרים לנו ברשת?

התלהמות Flaming – החלפת דברים פוגעניים ללא קשר ממשי לנושא המדובר וללא איזון. במקרה שכזה בדרך כלל כל המעורבים בשיחה נגררים להתנהגות לוחמנית ופוגענית. התלהמות יכולה להתרחש בפורומים, תוכנות למסרים מידיים , רשתות חברתיות , חדרי צ'אט, בלוגים וכד'. לדוגמא נערה פותחת בלוג בישראבלוג. חבריה לכיתה מגלים כי יש לה בלוג. לאור סכסוך מתמשך עמה הם מחליטים להציק לה ומתחילים להגיב בבלוג שלה ולהציפו בתגובות פוגעניות כגון - "איזה בלוג זבל", "הלוואי שתמותי" ודברים דומים. הנערה לא נשארת חייבת ומגיבה חזרה "אין לכם חיים? אתם סתם חבורה של ילדים מפגרים." וכך זה נמשך מס' שבועות עד שלחבורת הילדים נמאס והם עוברים להטריד בלוג אחר. 

התלהמות קיימת גם בפורומים רבים. ילד יכול לעלות שאלה בפורום של בני נוער הנוגעת לחייו האישיים ביחס לקשייו ביצירת קשר רומנטי עם בת כיתתו. מספר ילדים המוצאים את העניין משעשע מחליטים להגיב  בהערות פוגעניות כגון "בטח שהיא לא תרצה אותך אתה סתם חרא" וכיו"ב. הילד לא נשאר חייב ומתחיל לקלל אותם בחזרה וזה יכול להימשך כך זמן די רב עד שמנהלי הפורום במקרה הטוב עולים על העניין ומעיפים את הדיון מהפורום. 

הטרדה Harassment - פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד כלפי אדם מסוים. למשל שליחה של אנספור מיילים פוגעניים לכתובת של הקורבן, שליחת הודעות מטרידות בלתי פוסקות בתוכנה למסרים מיידים או ברשת החברתית וכד'.

בארה"ב ישנם כמה מקרים מפורסמים של התאבדויות בעקבות הטרדה ברשת האינטרנט. אחד המפורסמים בהם הוא סיפורו של ריאן האליגן תושב ורמונט שהתאבד ב- 2003 בעקבות הטרדות בלתי פוסקות מצד חבריו לבית הספר בתוכנת מסרים מיידים שבהן כינו אותו "הומו". אביו של ריאן, ג'ון האליגן, פצח בקמפיין למיגור הבריונות ברשת. קמפיין זה עורר מודעות ציבורית גבוהה ואף הביא במספר מדינות בארה"ב לחקיקה כנגד בריונות ברשת. 

גם בארץ נפוצה התופעה של הטרדה . מספיק להיכנס לרשת החברתית פייסבוק ולחפש קבוצות שנאה. תגלו כי רבים מהדפים ומהקבוצות שנפתחים  מיועדים להבעת שנאה של ילדים ובני נוער אחד לשני. 

השמצה Denigration  - הפצת מידע שקרי על אדם מסוים באמצעות שליחת מידע זה למספר רב של מכרים. המטרה היא פגיעה בקשרים החברתיים של אותו אדם ו/או במוניטין שלו.

התחזות  Impersonation – שימוש בסיסמא ובשם משתמש של הקורבן על מנת להתחזות אליו בתוכנות מסרים מיידים בדואר האלקטרוני, ברשתות חברתיות ועוד. התחזות מתאפשרת כאשר לתוקף יש גישה לסיסמא של הקורבן. בני נוער וילדים נוהגים לעיתים קרובות לגלות לחבריהם סיסמאות בכוונה או לא בכוונה. ריב או ערעור ביחסים יכול להוביל לשימוש בפרטים אישיים אלו לצורך התחזות.

השמצה והתחזות הולכים לעיתים קרובות יד ביד. לפני מספר חודשים הוגשה תלונה במשטרת גלילות כנגד חבורת נערים בני 12 אשר החליטו להתעלל בבת כיתתם ברשת החברתית פייסבוק. הם פתחו פרופיל מזויף בפייסבוק על שמה של אותה ילדה המכיל תמונות שלה ופרסמו אותה שם כנותנת שירותים מיניים.

באתר של בית ספר תיכון במרכז הארץ הופצה תמונה של אישה שמנה עירומה כאשר לתמונה  הודבק תוך שימוש בתוכנת פוטושופ תמונת ראשה של תלמידת כיתת ט' בבית הספר תוך תוספת של הערות פוגעניות על נטיותיה המיניות של אותה תלמידה. התמונה הופצה למיילים האישיים של כלל תלמידי בית הספר. אמה של הנערה שהבחינה כי בתה מסתגרת בביתה ואינה מוכנה ללכת לבית הספר ולהיפגש עם חברים גילתה לבסוף את מה שקרה והגישה תלונה במשטרה. המשטרה חקרה את הנערים והמליצה להעמידם לדין. 

החצנה והולכת שולל Outing and Trickery  - חשיפת מידע אישי ופרטים אישיים על אדם שלא נועדו להחשף לכלל הציבור. למשל הפצת תכתובת דואר אישית לתפוצה רחבה של אנשים, גילוי זהותו של כותב בלוג אנונימי, הפצת תמונות וסרטונים אישיים ברשת וכד'.

דוגמא טובה להחצנה והולכת שולל הוא מקרה שקרה ב- 2004 בבאר שבע בו נער בן 14 ניצל את העובדה שהוריו היו בחופשה מחוץ לבית וצילם את חברתו בת אותו הגיל בעירום במה שהוגדר בין שניהם כצילום אומנותי. ללא ידיעתה ואישורה הוא הפיץ את התמונות ברשת האינטרנט. חבריה לבית הספר גילו את התמונות ברשת וחשפו בפניה את מעשיו. הוגשה כנגדו כמובן תלונה במשטרה. 

מניעה  Exclusion – זהו למעשה חרם בעולם האינטרנט. מניעת גישה מאדם מסוים לזירה חברתית ברשת. למשל במשחקים רבי משתתפים המשתתפים במשחק יכולים להכשיל משתתף מסוים, להרוג אותו וכד'. בתוכנות מסרים מיידים ניתן פשוט לחסום אדם מסוים, כשקבוצה שלמה חוסמת ילד אחד זהו בהחלט סוג של חרם חברתי. דוגמא דומה היא חרם ברשת החברתית למשל ילד מסוים מוחרם ע"י בני כיתתו ואינו מאושר על ידם כחבר בפייסבוק.

חרם ברשת האינטרנט הוא בדרך כלל ביטוי למצב בזירה החברתית של הילד בעולם האמיתי. הילד למעשה אינו זוכה לחופש מתוקפיו גם בביתו והוא למעשה מנודה מכל זירה חברתית אליה הוא מנסה להשתייך ברשת.

מעקב Cyberstalking   – מעקב אחרי אדם ברשת לצורך השגת פרטים ומידע אישי עליו במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו או לסחוט אותו. המעקב יכול להתקיים במגוון דרכים למשל תוכנות מסרים מיידים, חדרי צ'אטים, רשתות חברתיות וכד'.

מקרה מפורסם של מעקב בארץ הוא סיפורו של מי שכונה "הפדופיל מהאינטרנט" - ירון בלנק אשר עקב אחרי קורבנותיו בחדרי צ'אט. הוא נהג להיכנס לחדרי צ'אט ברשת בהם שוחחו נערים על התלבטויותיהם ביחס לזהותם המינית. בלנק סחט אותם ואיים עליהם כי אם לא יפגשו עמו ויענו לדרישותיו הוא יספר להוריהם כי הם הומוסקסואלים. לפי כתב האישום בשניים מהמקרים הוא אף אנס את הנערים ובמקרים אחרים ביצע בהם מעשים מגונים. 

 איום   Cyberthreats - איומים ברשת לפגיעה באדם מסוים או בקבוצה/מוסד/ארגון יכולים בהחלט להגיע לידי מימוש בעולם האמיתי. איומים ברשת יכולים להתבצע בתוכנות מסרים מיידים, בדואר האלקטרוני, ברשת החברתית וכד'.