חזרה

שירות צבאי של להט"בים

האפשרות לאפשר ללהט"בים לשרת בצבא הוא נושא השנוי במחלוקת, והוא הותר רק במספר מצומצם של צבאות ברחבי העולם, לרוב צבאות של מדינות מתועשות ומערביות. מרבית צבאות העולם המערבי הסירו מגבלות ואיסורם על שירות צבאי של הומואים ולסביות.‏ 

ישראל היא אחת מ-24 מדינות (כמו ברזיל, דרום קוריאה, דרום אפריקה ואחרות) המאפשרות לאינדיבידואלים להט"בים גלויים לשרת בצבא. מאז שנות התשעים, זהות מינית לא מציבה שום מגבלות על המיון, ההתקדמות או הכשירות של חיילים בצה"ל. אולם מדיניות המקבלת חיילים הומואים וחיילות לסביות בהדרגה לא מבטיחה באופן גורף כי אזרחים להט"בים חסינים בפני אפליה בכל חברה שהיא. אפילו במדינות בהן להט"בים חופשיים לשרת בצבא, אקטיביסטים מתלוננים שעדיין נותר מקום לשיפור.‏[2] בארץ לדוגמה ישנו מאבק חברתי לייסד בחקיקה זכויות להט"ב שונות, אך במקביל צה"ל ידוע בסובלנות הרחבה שלו כלפי חיילים להט"בים גלויים.

מגמה זאת משתלבת במספרים הכלל עולמיים בקבלה של הומוסקסואליות, ולפיה סובלנות כלפי קהילות להט"ביות הולכת ונפוצה במדינות חילוניות ועשירות.‏

היסטוריה 

במהלך ההיסטוריה היו ידועות חברות שתמכו והתנגדו לשירות של הומוסקסואלים גלויים בצבא שלהן. הדיונים המתוקשרים ב-2010 על מדיניות צבא ארצות הברית של "אל תשאל, אל תספר" העלו את הנושא למרכז תשומת הלב הבינלאומית. דיונים אלו גם חושפים את האפליה השגרתית, האלימות והקשיים שבהם נתקלים חיילים להט"בים, וכן את הטיעונים לטובת המשך האיסור על שירות להט"בים בצבא

לאורך ההיסטוריה, היו מספר תרבויות שהתייחסו לביטוי של הומוסקסואליות בצבא כדבר חיובי. הדוגמה הידועה ביותר קיימת ביוון העתיקה וברומא. בצבאות אלו עודדו התנהגות הומוסקסואלית, מתוך האמונה שזה יגביר את האחווה של היחידה, המוטיבציה שלה והאומץ של החיילים.‏. הגדוד הקדוש של תבאי היה יחידת עילית של הופליטים בצבא תבאי ביוון העתיקה שנוסדה ב-378 לפני הספירה, והייתה מורכבת מ-150 זוגות גברים-נאהבים. פלוטארכוס מסביר שלוחמי היחידה צוותו יחדיו מתוך אמונה שנאהבים יילחמו בעוז ובגיבוש רב יותר, זה לצד זה, מאשר זרים שאין ביניהם יחסי חיבה מיוחדים.‏ לוחמים-אוהבים היו גם במעמד הסמוראים ביפן, שם הזוגות היו מורכבים ממבוגר ושולייה צעירה

ומה קורה בארץ?

עם הקמתו, צה"ל אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואלים, ואף העמיד לדין שני חיילים שנתפסו בכך ב-1956. השינוי המשמעותי ביחס אל להט"בים בצבא החל עם עדותו של פרופסור עוזי אבן ב-1993 בפני הכנסת, דבר שהביא להקמת ועדה בדיקה על ידי ראש הממשלה, יצחק רבין וכניסת פקודות חדשות בצה"ל שאסרו יחס מפלה נגד להט"בים. למרות שדווחו בשנות האלפיים אירועים של הומופוביה נגד חיילים, מצב השירות הצבאי של הומואים ולסביות בצה"ל מוגדר כמצב טוב, בהשוואה לשירות צבאי במדינות אחרות במערב.‏ להט"בים אף זוכים לזכויות יתר.

ובארה"ב?

במסגרת מדיניות צבא ארצות הברית "אל תשאל, אל תספר" שהנהיג הנשיא ביל קלינטון, נמחקה השאלה בנוגע לנטייה מינית מטופסי הגיוס, והמתגייס אינו חייב לדווח לשלטונות הצבא על נטיותיו. עדיין אם במהלך השירות נטיתו המינית של החייל תיחשף או שיתגלה כי החייל מקיים קשר אינטימי כלשהו עם בן מינו הוא יורחק מהשירות. המדיניות הוצגה כפתרון פשרה שיאפשר להומוסקסואלים לשרת בצבא ארצות הברית, אך בפועל מאז הונהגה המדיניות חלה עלייה תלולה במספר ההומוסקסואלים שהושעו משירות