באחת הכיתות של מגמת שרטוט בבית הספר מקצועי היו גניבות רבות. הוחלט להנהיג בהפסקות תורנות של תלמידי הכיתה לשמירה על ציוד השרטוט יקר הערך. ההנחיות לתורנים היו, שאין להרשות לתלמידי הכיתה להיכנס לכיתה בזמן ההפסקה, ובמקרה של חריגה יש להודיע על כך.
דני, חברו הטוב של חיים התורן, נכנס באחת ההפסקות לכיתה, שוחח עמו מעט וניגש למקומו. במהלך השיעור האחרון באותו יום, דיווח אחד התלמידים כי אחת מהמחוגות היקרות ביותר שלו נעלמה.
חיים ביקש מחברו דני שיספר כי נכנס לכיתה בהפסקה, אך זה סירב וטען בתוקף שלא הוא גנב את המחוגה וכי הוא חושש שאם ידעו שנכנס לכיתה בהפסקה, יחשדו בו שגנב את המחוגות.