יונה העגלון עגלון (מסיע נוסעים על העגלה)
יונה העגלון, איכר פשוט, אלמן מבוגר ששכל את בנו. הבן , היה עגלון צעיר שמת מקדחת לפני כמה ימים. יונה מתגורר בכפר. (גם בתו שם) הגיע לעיר הגדולה כנראה כדי להרוויח קצת כסף, אבל כל רצונו למצא אדם שיקשיב לו באמת וכך יוכל לפרוק את יגונו ולהקל קצת על תחושת המועקה.
בנוסף על יגונו הוא נתון בדאגות פרנסה, דאגה לסוסתו הרעבה ודאגה לבתו שנותרה בכפר. אין הוא מסוגל להתמודד עם כל אלו בעצמו. לכן הוא כמה לתמיכה נפשית אנושית. הום תמים וטוב לב. רצונו הוא אנושי – לפרוק את צערו, יגונו, מועקתו בפני בני-האדם. הוא זקוק לחמלה לאמפתיה ובטוח שיזכה לכך ע"י שיתוף האנשים ביגונו. היה רוצה שמישהו ישאל אותו ממה מת הבן והוא יספר הכל. הוא מעדיף לספר זאת לנשים כיון שהן יזילו דמעה. יונה מנסה ליצור קשר עין עם הדמויות כדי לזהות בעינהן את האמפתיה שמחפש.
הוא מתקשה בפעולות הפיזיות הפשוטות ביותר. מתקשה לבטא במלים את צערו. שפתו דלה, יכולת הביטוי שלו מוגבלת ביותר "ואצלי, זאת אומרת, אדוני... בני, כלומר, נפטר השבוע ".
לבו המלא יגון, מקשה עליו לדבר על מות בנו באופן שוטף (קצת מגמגם) אפילו השאלה ששואל את סוסתו ומסתיימת במילה "חבל" מדגישה, כי אין לו את היכולת (ואולי אין לאיש) לתאר את הכאב העצום, היגון שחש בשל מות בנו.
העמדה שלך
עליך לבטא את תחושותיך בפני הפאנל. התסכול שלא הצלחת למצא אדם שיקשיב לך.
שפת הדיבור פשוטה, קצת עילגת, מתקשה לדבר, מגמגם.
משאבים
מערכה/דיון - 01