גיוס נגד גיוס - תסריט המשחק גיוס חרדים למימוש החזון


רקע

כללי:

  • עם קום המדינה החרדים היו מיעוט קטן, רובם בירושלים, והיו רק 400 צעירים תלמידי ישיבה. עקב הילודה הגבוהה אחוז החרדים בישראל עלה במהירות: ב־1990 היו 3%, וב־2008 כבר 10% - אך מהתלמידים כבר 21% היו חרדים. בהתאם לך חשיבותם לסדר הכוחות של הצבא עלתה מאוד.
  • עם קום המדינה ב 1948, ביקשו החרדים מבן גוריון, וקיבלו, "דחיית שירות" לצעירים שלומדים בישיבה, ש”תורתם אומנותם”. אז היו אלו 400 צעירים. עד חוק טל (שנת 2002) הפטור לא הוגדר במפורש בחוק אלא התבסס על סמכות שר הביטחון לתת פטור למי שהוא רוצה.
  • ב־1968 כבר היו 4,700 צעירים חרדים בדחיית שירות. שר הביטחון משה דיין קבע מכסה: רק 800 תלמידי ישיבה נוספים יוכלו להצטרף לסידור דחיית השירות בכל שנה.
  • ב־1977, 8,260 צעירים חרדים בדחיית שירות. המהפך הפוליטי. מפלגות חרדיות נכנסו לקואליציה ומכסות דחיית השירות בוטלו. עד שנת 1985 מספרם עלה ל 16,000. נוצרה גם לגברים חרדים מוטיבציה לא להתחיל לעבוד כי אז יגויסו. ב־1980 63% מהגברים החרדים עבדו, ב־2003 רק 37%.
  • ב­־1998, 30,000 צעירים חרדים בדחיית שירות. אמנון רובינשטיין ממפלגת "שינוי" עתר לבג"ץ שקבע שאין בסמכות שר הביטחון לפטור את החרדים והכנסת צריכה לחוקק חוק בנושא.
  • ב־1999, בזמן דיוני "ועדת טל" על חוק חדש, הוקם גדוד חרדי חדש, “נצ"ח יהודה".
  • ב־2002 חוקק "חוק טל" שמסמיך את שר הביטחון לדחות שירות חרדים עד גיל 22, כשאז הם יוכלו לצאת לשנה בשוק העבודה ואחריה לבחור בין להישאר בישיבה או להתגייס.
  • בשנים הבאות מערכת הביטחון הוסיפה מסלולים והטבות גיוס לחרדים. עד 2010 עלה מספר החרדים המתגייסים ל 1650 אבל מספר החרדים בדחיית שירות עלה הרבה יותר: 63,000.
  • ב־2012 החליט בג"ץ שחוק טל לא עומד ביעדיו ובחוקי היסוד, והוא בוטל.
  • ב־2014 חוקק "חוק הגיוס" (תיקון 19) עם יעדי גיוס נמוכים שיעלו בהדרגה. אך ב 2015 החוק רוכך (תיקון 21) עם ביטול האכיפה הפלילית וסמכות פטור לשר הביטחון (כפי שהיה עד 2002).
  • ב־2017 קבע בג"ץ שהתיקונים הנ"ל לא חוקתיים ולא מידתיים, ויבוטלו תוך שנה.
  • הוצע "חוק הגיוס החדש" שכולל יעדי גיוס שעולים בהדרגה וסנקציות כלכליות וגם פקיעת החוק (ולכן גיוס כל החרדים) אם לא עומדים ביעדים. החוק עבר בקריאה ראשונה אך לא הצליח לעבור בקריאות נוספות והממשלה נפלה, וכידוע היו לאחרונה בחירות חדשות. בג"ץ הסכים לדחות בינתיים את ביטול תיקונים 19 ו 21 ולכן הם עדיין בתוקף היום.

היום בכל שנתון גיוס יש 48,500 גברים מועמדים לגיוס, מתוכם 10,000 חרדים (21% מהשנתון). היום כבר 3,000 מאותם חרדים מתגייסים (30%) שזה הרבה יותר מפעם אבל עדיין הרבה פחות מאחוז הגברים היהודים הלא־חרדים שמתגייסים (88%).

בחרנו את העמדות הבאות שלהערכתנו משקפות ומסבירות את המצב והמורכבות הקיימת בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל/

הדמויות

אביאל רב יישוב קדומים

אני בעד הגיוס לצה"ל מכיוון שאני מאמין, כי העולם בנוי לא רק על התורה לבדה, אלא גם על החסד (לפי מסכת אבות, פרק א, משנה ב). כלשונו של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל, ראש ישיבת גוש עציון: "לצד העיסוק בתורה קיים גם הערך של גמילות חסדים, וגמילות החסדים התובענית ביותר היא השירות הצבאי".


העמדה שלך

הדמות מייצגת חלקים גדולים מהציבור החרדי שמבינים היום כי השירות הצבאי הוא אחד המפתחות למובילות חברתית, וכי באמצעות השירות הצבאי הם יכולים להכשיר עצמם ולרכוש כלים וידע מקצועי שיסייעו להם בשוק העבודה ביום שאחרי. גם ההטבות להן זכאים יוצאי צבא, ומנגד, שלילת מענקים ממי שאינם ממלאים את חובתם, יכולה לעשות את שלה, ולתמרץ את יושבי הכוללים ובתי המדרש למלא את חלקם באמנה החברתית ולתת כתף להגנת המדינה. 


משאבים

מערכה/דיון - 01

אבימלך ראש ישיבת "הר ברכה"

אני נגד הגיוס לצה"ל, כי בעיניי הגיוס נתפס כגזירה שנועדה לפגוע בתרבות הייחודית שלנו הציבור החרדי, ועלולה להעביר את הצעיר החרדי על דתו ואורחות חייו וכך גם חשיפתו להשפעות זרות של התרבות החילונית שתפגע במידת רצונו לדבוק באורח החיים החרדי.


העמדה שלך

הדמות מייצגת את הזרם החרדי שלא רוצה לשתף פעולה עם מדינה חילונית שאינה נוהגת על פי דיני ההלכה.

זרם שרואה ברעיון הציוני שבבסיס הקמת המדינה, כרעיון המנוגד לאיסור של "עליה בחומה" ומרידה באומות העולם, בבחינת דחיקת הקץ ואי המתנה לגאולה (בניגוד לשתיים מתוך שלוש השבועות שהשביע הקדוש-ברוך-הוא את עם ישראל ואומות העולם עם היציאה לגלות – בבלי, כתובות, קיא ע"א). אותו זרם חרדי שרואה את עצמו כ"שומר הגחלת" של הקיום הרוחני של העם היהודי, במיוחד לאחר הרס הישיבות באירופה בתקופת השואה. הגיוס לצה"ל עומד בניגוד לאידיאל של "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח), ובניגוד לאתוס החרדי של חברת הלומדים, והמסגרות החרדיות שנבנו לאורך שנים. מסגרות אלה נועדו לבודד את הצעיר החרדי ממה שנתפס בקרב החרדים כחוליה של התרבות המערבית המודרנית-המתירנית.


משאבים

מערכה/דיון - 01

יוסי מנהל בית ספר תיכון בחיפה

אני חילוני אשר בעד גיוס החרדים לצה"ל אבל במצב שיבטיח את הישארותו של הצעיר החרדי במסגרת החרדית. להבנתי, ככל שתתרחב השתלבותם של בני הקהילה החרדית בשוק התעסוקה יהיה ניתן לשלבם בחברה הכללית ללא פגיעה בצביונה המיוחד של הקהילה, וקל יהיה יותר להגביר את הדרישה להשתלבות בני הקהילה במסגרות של צבא ושירות אזרחי משמעותי יותר.


העמדה שלך

הדמות מייצגת זרם חלוני שלהבנתו המסגרת החרדית בצה"ל שומרת על הצעיר החרדי שלא יסטה חלילה מאורחות חייו. לכן המדינה הוסיפה למניין המתגייסים, לצורך בחינת יעדי הגיוס, גם תלמידים חרדים הנוטלים חלק בתוכנית היל"ה לנוער חרדי נושר. כאשר אותו נער חרדי נושר יבקש להתגייס לצה"ל, רוב הסיכוי שהוא ימצא עצמו במסגרת חרדית שנועדה לשמור על צביונו החרדי של המשרת בה תוך הקפדה מלאה על אורח החיים החרדי – אם באחד ממסלולי שח"ר (שילוב חרדים בצה"ל), אם בגדוד "נצח יהודה" בנח"ל או גדוד "תומר" בחטיבת גבעתי או במסגרות נוספות שהולכות ומתגבשות, וכך יוכל לשוב "ולהתחזק" במסגרת החרדית. מכאן החשיבות ביצירת מסגרות מיוחדות לחרדים בצה"ל, על מנת להקל עליהם להתגייס.


משאבים

מערכה/דיון - 01

יובל עובד נוער בקריית שמונה

אני מאמין שקיים אי שוויון בנטל השירות הצבאי ואני בעד השתתפותו של הציבור החרדי במעגל הביטחוני - אך לא בכפייה. אני טוען כי אסור לפגוע בצביונה המיוחד של הקהילה החרדית וצריך להגיע לפתרון ללא כפייה בנושאים שבהם יש פערים כל כך גדולים בהשקפות עולם התהליך הדמוקרטי מחייב תהליך של בנייה, בלא הריסת מירקם חברתי-אנושי עדין, ובלא הנפת גרזן העלול להסב נזק חברתי שאינו בר-תיקון .  התהליך הדמוקרטי מחייב דרך של כבוד, והבנת השונה, תוך חתירה מתמדת להתקרבות, ותוך מחויבות לפעול להנמכתן של המחיצות המפרידות. כמו כן, הצבא אינו הדבר העיקרי ומבחינת סדרי עדיפויות ישנה חשיבות קודמת להשכלה ולמציאת תעסוקה. אני מאמין שהכפייה לגיוס יוצרת חומות ומעמיקה את הקרע בין האוכלוסיות השונות, ומרחיקה אותן אחת מהשנייה. אני מאמין כי השימוש בחוק גיוס חובה הינה מניפולציה פוליטית.


העמדה שלך

הדמות מייצגת זרם חלוני נגד גיוס החרדים לצה"ל בכפייה. להבנתו המסגרת החרדית בצה"ל שומרת על הצעיר החרדי שלא יסטה חלילה מאורחות חייו. וכי יש ללכת לאט ובזהירות בנושאים שבהם השסע כל כך עמוק בין החרדים והחילוניים ויתכן שמתאים שבשלבים הראשוניים לממש דווקא את התכלית של שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. לדעתו זו תכלית המעוררת פחות התנגדות ומימושה יענה הן על הקשיים הכלכליים של רבים מבני הקהילה החרדית והן על צורכי הכלכלה הישראלית. שילובה של האוכלוסייה החרדית בתעסוקה תהווה כשלעצמה הישג שאין להקל בו ראש וצעד ראשון להמשך וככל שתתרחב השתלבותם של בני הקהילה החרדית בשוק התעסוקה, והכל ייווכחו כי ניתן יהיה לשלבם בחברה הכללית ללא פגיעה בצביונה המיוחד של הקהילה, קל יהיה יותר להתקדם בדרישה להשתלבות בני הקהילה במסגרות של צבא ושירות אזרחי.


משאבים

מערכה/דיון - 01

מערכה/דיון 1: החרדים מתגייסים?



1.

הודעה פומבית

תלמיד יקר, אתה משתתף פעיל במשחק שאורכו 35 דקות. 

המשחק יעסוק בדילמה של בעד ונגד גיוס חרדים לצה"ל.

דעתך חשובה לנו, ובסיום המשחק נקיים הצבעה דמוקרטית, אשר על פי הכרעת הרוב נקבע האם לגייס או לא את החרדים לצה"ל.

 



2.

הודעה פרטית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

אביאל:

הדמות מייצגת חלקים גדולים מהציבור החרדי שמבינים היום כי השירות הצבאי הוא אחד המפתחות למובילות חברתית, וכי באמצעות השירות הצבאי הם יכולים להכשיר עצמם ולרכוש כלים וידע מקצועי שיסייעו להם בשוק העבודה ביום שאחרי. גם ההטבות להן זכאים יוצאי צבא, ומנגד, שלילת מענקים ממי שאינם ממלאים את חובתם, יכולה לעשות את שלה, ולתמרץ את יושבי הכוללים ובתי המדרש למלא את חלקם באמנה החברתית ולתת כתף להגנת המדינה. 

אבימלך:

הדמות מייצגת את הזרם החרדי שלא רוצה לשתף פעולה עם מדינה חילונית שאינה נוהגת על פי דיני ההלכה.

זרם שרואה ברעיון הציוני שבבסיס הקמת המדינה, כרעיון המנוגד לאיסור של "עליה בחומה" ומרידה באומות העולם, בבחינת דחיקת הקץ ואי המתנה לגאולה (בניגוד לשתיים מתוך שלוש השבועות שהשביע הקדוש-ברוך-הוא את עם ישראל ואומות העולם עם היציאה לגלות – בבלי, כתובות, קיא ע"א). אותו זרם חרדי שרואה את עצמו כ"שומר הגחלת" של הקיום הרוחני של העם היהודי, במיוחד לאחר הרס הישיבות באירופה בתקופת השואה. הגיוס לצה"ל עומד בניגוד לאידיאל של "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח), ובניגוד לאתוס החרדי של חברת הלומדים, והמסגרות החרדיות שנבנו לאורך שנים. מסגרות אלה נועדו לבודד את הצעיר החרדי ממה שנתפס בקרב החרדים כחוליה של התרבות המערבית המודרנית-המתירנית.

יוסי:

הדמות מייצגת זרם חלוני שלהבנתו המסגרת החרדית בצה"ל שומרת על הצעיר החרדי שלא יסטה חלילה מאורחות חייו. לכן המדינה הוסיפה למניין המתגייסים, לצורך בחינת יעדי הגיוס, גם תלמידים חרדים הנוטלים חלק בתוכנית היל"ה לנוער חרדי נושר. כאשר אותו נער חרדי נושר יבקש להתגייס לצה"ל, רוב הסיכוי שהוא ימצא עצמו במסגרת חרדית שנועדה לשמור על צביונו החרדי של המשרת בה תוך הקפדה מלאה על אורח החיים החרדי – אם באחד ממסלולי שח"ר (שילוב חרדים בצה"ל), אם בגדוד "נצח יהודה" בנח"ל או גדוד "תומר" בחטיבת גבעתי או במסגרות נוספות שהולכות ומתגבשות, וכך יוכל לשוב "ולהתחזק" במסגרת החרדית. מכאן החשיבות ביצירת מסגרות מיוחדות לחרדים בצה"ל, על מנת להקל עליהם להתגייס.

יובל:

הדמות מייצגת זרם חלוני נגד גיוס החרדים לצה"ל בכפייה. להבנתו המסגרת החרדית בצה"ל שומרת על הצעיר החרדי שלא יסטה חלילה מאורחות חייו. וכי יש ללכת לאט ובזהירות בנושאים שבהם השסע כל כך עמוק בין החרדים והחילוניים ויתכן שמתאים שבשלבים הראשוניים לממש דווקא את התכלית של שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. לדעתו זו תכלית המעוררת פחות התנגדות ומימושה יענה הן על הקשיים הכלכליים של רבים מבני הקהילה החרדית והן על צורכי הכלכלה הישראלית. שילובה של האוכלוסייה החרדית בתעסוקה תהווה כשלעצמה הישג שאין להקל בו ראש וצעד ראשון להמשך וככל שתתרחב השתלבותם של בני הקהילה החרדית בשוק התעסוקה, והכל ייווכחו כי ניתן יהיה לשלבם בחברה הכללית ללא פגיעה בצביונה המיוחד של הקהילה, קל יהיה יותר להתקדם בדרישה להשתלבות בני הקהילה במסגרות של צבא ושירות אזרחי.



3.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

ברגע זה מתקיימת הפגנה בכיכר רבין המונה אלפי מפגינים בעד שיוויון בנטל וגיוס חרדים לצה"ל.



4.

הודעה פומבית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

בשעה זו חוסמים החרדים את "כיכר השבת" בירושלים, וקוראים לפגוע בשוטרים ובחיילים בשל הרצון לגייסם.



5.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

בעוד כחצי שעה ראש הממשלה מכנס דיון דחוף בקבינט בשל ההפגנות האלימות בכל רחבי הארץ כנגד גיוס חרדים.



6.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

מפלגת ש"ס מאיימת לפרוש מהקואליציה אם הכנסת תאשר את חוק גיוס חרדים.



7.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

שוטרים נכנסו לשכונת "מאה שערים" כדי לעצור מלש"ב חרדי. השוטרים ניסקלו באבנים. שניים מתוכם נפצעו והם מוגדרים במצב בינוני.



הצבעה

עליכם להצביע האם אתם בעד או נגד גיוס חרדים לצה"ל.



אפשרות 1
בעד
אפשרות 2
נגד


ההודעה שתתקבל אם רוב המשתתפות.ים הצביעו בעד אפשרות



אפשרות 1

ע"פ הצבעת הרוב הוחלט לגייס חרדים לצה"ל (גיוס חובה).


אפשרות 2

ע"פ הצבעת הרוב הוחלט לפטור חרדים מגיוס לצה"ל.




נקודות מעניינות לדיון

1) האם בראייתכם גיוס החרדים חיוני לבטחון המדינה?

2) האם צבא צריך להיות צבא מקצועי או גיוס חובה?

3) מה דעתכם על מתן התאמות לחיילים חרדים (הפרדת נשים, מטבח גלאט, מענקים לנשואים, קיצור שרות וכו')?