אני דני תלמיד בכתה יב, בן למשפחה דרוזית שחיה בכרמל. התעוררתי בבוקר קרוב לשעה 5 לקול אמי שהעירה אותי " קום , דני מהר אנחנו צריכים להספיק לקטוף זעתר לפני שאנשים יתעוררו". זה היה בוקר של יום חמישי , היום בעצם חל חג הפסח אצל היהודים ומהכרות קודמת נו ביום זה כמעט ואין משטרה בכבישים. התלבשתי מהר בבגדים בלויים , נעלתי נעלי עבודה ויצאתי עם אמי ואבא שלי ליער. אחרי נסיעת רבע שעה נכנס אבא בכביש צדדי והתחיל לנסוע בין עצי האורן התקדם עוד ועוד והתחיל לעלות בהר מלא קוצים ושיחים , בהגיענו לראש ההר נגלה מול עיננו בוואדי אדמה מלאה בצמח הזעתר. עצר אבא את הרכב במקום מסתור וירדנו כל אחד בידו שק מבד והתחלנו לקטוף זעתר. מהר אמר אבא , בו נסיים מהר לפני שיבואו ויתפסו אותנו... עבדנו במהירות רבה , כמעט כל אחד מאתנו הצלח למלא חצי מהשק או יותר. פתאום שמעתי קול של רכב בקרבת המקום, הרמתי את ראשי מבין השיחים וראיתי ניידת של הרשות להגנת הטבע עוצרת לידנו. "אוי לי" אמרתי בלבי, אכלנו אותה! גבר אחד קשוח בפנים התקרב אל אבי ובלי להגיד מלה לקח בחוזקה את השק מידו , אמא עזבה מעצמה את השק, אני לקחתי את שלי ושמתי ליד השק של אמי. הפקח הוציא ניר ונתן לאבא דוח בסך 5000 ש"ח . האב בעקבות המקרה פנה בכתב לשר לענייני הסביבה ובקש ממנו דיון חדש בחוק. השר נענה לבקשתו והזמין אותו עם עוד אנשים לדיון קודם בעניין.