איש באמונתו יחיה ( פרק 1) שמח בשכונה - תסריט המשחק מה אנחנו יודעים על דתות אחרות?


רקע

שמח בשכונה

השנה היא 2030. בשנת 2015 נחתם הסכם שלום ומאז שקטה הארץ והציבור נהנה משגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי.  ירושלים הקדושה לשלושת הדתות יודעת פריחה עצומה, במשך השנים נהרו אליה יהודים, נוצרים ומוסלמים ונבנו שכונות משותפות רבות. "אנאחנא" היא אחת משכונות אלה.

כריסטופר, סאלם, יהודית, שולמית ודין הם חבורת ילדים בני 13 עליזה ומגובשת הגדלה בשכונה יחד מגיל הגן. הם מרגישים צורך להתערב בכל נושא  בשכונה מכיון שהם סקרנים ואוהבי הרפתקאות ומשוכנעים שהם מסוגלים למצוא פתרונות טובים יותר משל הוריהם. שנים הם הולכים זה עם זה "באש ובמים" ותמיד פועלים כקבוצה מאוחדת לפי רצון הרוב. (בבחינת "הכל או לא כלום")

בשכונה מתפרסם עיתון הנקרא 'קול אנאחא"  הנוהג לפנות אל ה״חבורה״ מידי פעם על מנת להציג גם את עמדת "הדור הבא" בסוגיות שונות ומשונות המסעירות את השכונה. האם יצליחו הצעירים להתגבר על הקשיים ולהישאר מאוחדים, על אף השונות הרבה ביניהם? האם יצליחו להישאר נאמנים לאמונותיהם ולבתים בהם גדלו?

שמח בשכונה הוא פרק ראשון מתוך 3 פרקים במשחק ״איש באמונתו יחיה״.

המשחק נכתב ביחד עם מונה מסאראווה וסברין מסארואי שתיהם מורות לערבית ומחנכות בתיכון ע״ש אלתרמן בתל אביב.

הדמויות

כריסטופר שמידט חבר ב״חבורה״

בן למשפחה נוצרית אדוקה (יוונית אורתודוכסית) , סבו היה כומר שניהל כנסיה בויה-דהלהרוזה. מגיל צעיר הוא שר במקהלת הכנסיה המהווה עבור משפחתו מקום חשוב ומרכזי אליו הם הולכים בקפדנות בכל יום ראשון.


העמדה שלך

כריס יקר,

אתה בן למשפחה נוצרית אדוקה (יוונית אורתודוכסית) , סבך היה כומר שניהל כנסיה בויה-דהלהרוזה. מגיל צעיר אתה שר במקהלת הכנסיה המהווה עבור משפחתך מקום חשוב ומרכזי אליו אתם הולכים בקפדנות בכל יום ראשון.

אל תשכח את כל אלו כשתדרש להחליט בנושאים שונים ומשונים במשחק זה.

בהצלחה!


משאבים

מערכה/דיון - 01

סאלם דרוויש חבר ב״חבורה״

בן למשפחה מוסלמית-סונית בת 6 ילדיםאימו דתיה ומקפידה על קיום חמשת יסודות הקוראן אבל אביו חילוני.

בשעות אחה"צ הוא מסייע לאביו בחנות המשפחתית. 


העמדה שלך

סאלם יקר,

אתה בן למשפחה מוסלמית-סונית בת 6 ילדיםאמך דתיה ומקפידה על חמשת יסודות הקוראן אבל אביך חילוני.

אתה בן טוב ומסייע כל אחה"צ לאביך בחנות המשפחתית. אימך עקרת בית. 

אל תשכח לייצג את העולם ממנו אתה בא בכל נושא ונושא שיעלו בפניך.

בהצלחה!


משאבים

מערכה/דיון - 01

יהודית כהן חברה ב״חבורה״

בת למשפחה חרדית. סבה היה מהרבנים הראשיים של חסידות גור בירושלים בשנים שקדמו להסכם השלום.  יש לה 8 אחים ואחיות. היא הרביעית. אביה משגיח כשרות ואימה מנהלת גמ"ח (גמילות חסדים, עזרה לנזקקים) 


העמדה שלך

יהודית יקרה,

את בת למשפחה חרדית. סבך היה מהרבנים הראשיים של חסידות גור בירושלים בשנים שקדמו להסכם השלום. ש לך 8 אחים ואחיות ואת הרביעית. אביך משגיח כשרות ואימך מנהלת גמ"ח (גמילות חסדים, עזרה לנזקקים). 

אל תשכחי את כל אלו כשתדרשי להחליט בסוגיות הבוערות שיעלו בפניך.

בהצלחה!


משאבים

מערכה/דיון - 01

שלומית קמרון חברה ב״חבורה״

בת יחידה למשפחה אתיאסטית. סבתה הייתה יהודיה וסבה נוצרי אבל הם בחרו לחיות כחסרי דת וכך גם הוריה. על פי ההלכה היהודית היא יהודיה אבל היא אינה מגדירה את עצמה ככזו. אביה מנהל את בית הספר האתיאיסטי בעיר אשר ידוע כבית ספר יוקרתי במיוחד. אמה מורה לפסנתר.  הוריה חוששים שחבירה הדתיים חלילה יכניסו לה לראש רעיונות סרק.  


העמדה שלך

הי שולמית,

את באה ממשפחה אתיאסטית. סבתך הייתה יהודיה וסבך נוצרי אבל הם בחרו לחיות כחסרי דת וכך גם חיים הוריך. על פי ההלכה היהודית את יהודיה אבל אתם ממש לא מאמינים בהלכה היהודית. אביך מנהל את בית הספר האתיאיסטי בעיר אשר ידוע כבית ספר יוקרתי ומבוקש במיוחד. אימך מורה לפסנתר. את בת יחידה. הוריך אוהבים את חברייך המיוחדים אך מעט חוששים שחלילה יכניסו לך לראש רעיונות סרק.  

אל תשכחי את הבית ממנו באת כשתדרשי להחליט בדילמות שיעלו בפנייך.

בהצלחה!


משאבים

מערכה/דיון - 01

דין גואטמה חבר ב״חבורה״

בן למשפחה בודהיסטית. דת שאינה מוכרת כל כך לחברה בישראל (למעט החבר'ה שטיילו במזרח...) אולי בשל כך הוא מרגיש כמו שגריר ושמח לפרט ולהסביר על דת זו בפני כל מי שמתעניין. 


העמדה שלך

הי דין,

אתה בן למשפחה בודהיסטית. דת שאינה מוכרת כל כך לחברה בישראל (למעט החבר'ה שטיילו במזרח...) אולי בשל כך אתה מרגיש כמו שגריר ושמח לפרט ולהסביר עליה בפני כל מי ששואל. 

אל תשכח מהיכן באת כשאתה נדרש להחליט בסוגיות השונות שיעלו בפניך.

בהצלחה!


משאבים

מערכה/דיון - 01

מערכה/דיון 1: שמח בשכונה



1.

הודעה פומבית

העיר התפתחה במהירות, אולי מבלי שהושקעה מספיק מחשבה בתכנון לטווח רחוק...

בשנת 2019, במרכז השכונה נבנתה כנסיה ומתקיימות בה פעילויות תרבות רבות בעיקר בתחומי המוזיקה והציור.

בין השנים 2020 – 2025 התיישב בשכונה גל של יהודים דתיים (לא חרדים) רובם עולים מצרפת, מציאות שהובילה לבנייתו של בית כנסת בסמוך לכנסיה – במגרש היחיד שנותר פנוי לבנייה.

המקום כולו הפך למרכז חברתי רב תרבותי, בין השאר בזכות קיומם של חנויות ובתי קפה - חלקם של ערבים וחלקם של היהודים. בשכונה - ששמה נפוץ בעולם כולו כדוגמא ומופת לחיים בצוותא (עד כדי כך שהפכה לאתר התיירות מספר 2 בישראל אחרי ים-המלח), הוצב בכניסה שלט ברוח השיתוף. 

הייחוד של השכונה הפך לשם דבר, ותיירים מכל העולם נוהרים לחזות בפלא – בעיקר בשבתות. עובדה זו יצרה מצב מסובך: בכנסיה נערכות חזרות המקהלה לקראת יום ראשון, בבית הכנסת מתפללים היהודים ואלה שאינם מתפללים נחים. לעומתם החנות של משפחת דרוויש כמו גם חנויות של ערבים אחרים פתוחות ונהנות מהצלחה גדולה במיוחד (בגלל שהחנויות של היהודים סגורות).

בכל יום שבת מגיעות משאיות עם אספקה כמו גם קונים רבים  ונוצר במרכז השכונה רעש והמולה, מה שגורם לויכוח גדול בין אלה שעבורם זהו יום מנוחה ותפילה לאלה שעבורם זהו יום עסקים מוצלח במיוחד. 

לאחרונה נבחר מישל בונאפרטה - נציג חדש לקהילה היהודית בוועד, בחור דתי צעיר מצרפת, מהנדס צעצועים במקצועו. מישל שמכיר לטענתו את נושא החיים בצוותא מפריז, פנה למועצת העיר בבקשה לסגור את הרחובות בשכונה לתנועה בשבת. פעולה זו עוררה תסיסה גדולה

שאלת החיים המשותפים עולה במלוא עוצמתה לסדר היום ומטרידה את כולם. 

אחרי שבעה ימי דיונים, גובשה הצעת פשרה (בנוסח כביש בר-אילן): הכביש יחסם לתנועת כלי רכב בשעות התפילות בבית הכנסת ובשעות החזרה למקהלה בכנסייה. בנוסף, בשעות אלה כל החנויות ובתי הקפה יהיו סגורים.

הוחלט לערוך הצבעה חשאית בין כלל תושבי השכונה, החל מגיל 13 -  האם לקבל או לדחות את ההצעה.

חבורת הילדים החליטה להתכנס כדי לקבל החלטה בנושא, מתוך כוונה לשמר שני עקרונות עליהם החליטו בלחיצת יד:

  1.     חשוב לנו כבני השכונה לשמר את אופיו הייחודי של המקום
  2.      אנו מכבדים האחד את אמונתו של השני

במקביל, פנתה מערכת העיתון "קול אנחנא" אל חבורת הילדים בבקשה להציג את עמדתם במנקודת המבט של מוצאם הדתי השונה לכתבה בנושא.

 



2.

הודעה פרטית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

כריסטופר שמידט:

היי כריס! בעצם גם לך נוח שיסגרו את הכביש: כך תוכלו להתאמן במקהלת הכנסיה בלי רעש מבחוץ. 

סאלם דרוויש:

היי סאלם, אל תשאר אדיש, זה יפגע מאד בפרנסה של המשפחה שגם כך אין ממנה בשפע, אתה נגד סגירת הכביש.

יהודית כהן:

הי יהודית,  את כמובן בעד סגירת הכביש בשבת קודש. השמיעי את קולך בהקדם!

שלומית קמרון:

שולמית, כאתאיסטית, את לא מופתעת. הנה לך עוד דוגמא לכך שכל הצרות מתחילות בגלל הדתות. כל כניעה לדת תגרור דרישות נוספות. הביעי את דעתך בהקדם

דין גואטמה:

דין,  אתה מתנגד לכפיה ומאמין במוטו של "חיֶה ותן לחיות". הגב בהתאם.



3.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

מקרה דומה כבר קרה ב-1997 ובית המשפט העליון דן בסוגיה. המתח היה בין חופש הדת לחופש התנועה. קראו את החומר על כביש בר אילן. הוא עשוי לסייע לכם בהבנת הבעיה.



4.

הודעה פרטית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

כריסטופר שמידט:

אולי כדאי שתספר להם קצת על הנצרות, דת הרבה יותר סובלנית, לדעתך.

סאלם דרוויש:

סאלם, קיבלת הודעה אלמונית לפייסבוק: "שמעתי את ההורים מדברים ואומרים שהיהודים בעצם רוצים לסגור את החנויות לערבים כדי שאלה לא ירויחו יותר מהם. שבת כידוע הוא יום המסחר המוצלח ביותר לערבים". 

בכלל מה החברים שלך יודעים על האיסלם?

יהודית כהן:

יהודית, לפתע מצאת את הטקסט הזה בתיק שלך:

"... מחלל השבת חמור עוונו כל כך, כי אינו זלזול רק בסדרי עבודתו, אלא חילול בעניינו של הקב"ה בעצמו, בדבר שהוא קדוש ומיוחד לה', והרי זה כמזלזל בכבוד המלך בעצמו...

ואכן שתי מצוות אלו נאמרו בעשרת הדברות, 'לא יהיה לך', ו'זכור את יום השבת'. וכן בכמה מקומות בתורה נסמך מצוות השבת לאיסור עבודה זרה. כי אלו שני המצוות היסודיות של עבודת ה'. מחד לכבדו, ומאידך שלא לחללו...״

מאת הרב מינצברג 

כדאי שתספרי לחברים שלך קצת על היהדות אולי הם יגלו יותר הבנה.

שלומית קמרון:

שמעת את אבא שלך אומר שזה היום הכי ריווחי של משפחת דרוויש. אם הרחוב ייסגר פרנסת המשפחה תיפגע באופן מאד משמעותי. לא כל כך איכפת לך מהויכוח בין הצדדים. דת תמיד יוצרת בעיות וחיכוכים כך לימדו אותך בבית.

 אולי כדאי שתשכנעי את החברים שלך שהכי נכון ופשוט זה אתיאזם.

דין גואטמה:

דין, אל תשכח: סגירת הכביש בשבת תמנע מההסעה לאסוף אותך לקונסבטוריון! אתה לא יכול לתת לזה לקרות!

 בבודהיזם זה לא יכול היה לקרות. ספר להם קצת מה מיחד את הדת שלך. אולי הם ישכנעו.



5.

הודעה פומבית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

הודעה שהתפרסמה כעת:

כרוז נתלה בשכונה:

"עורו מוסלמים, אם היהודים רוצים שנסגור בשבת מן הראוי שהם יסגרו בתי קפה ומסעדות במהלך כל חודש הראמאדן. הדדיות היא מעשה  דו-צדדי!"

האם זה משפיע על הטיעונים שלכם?



6.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

נותרו דקות ספרות להצבעה. זה הזמן לעלות את הטיעון הכי משכנע שלכם על מנת להשפיע .



הצבעה

אחרי ששמעת והשמעת את כל הטיעונים בעד ונגד מה לדעתך האישית צריך לעשות - לסגור את הכביש בשבת או להשאיר אותו פתוח?



אפשרות 1
לסגור
אפשרות 2
להשאיר פתוח


ההודעה שתתקבל אם רוב המשתתפות.ים הצביעו בעד אפשרות



אפשרות 1

מסתבר שההשפעה של החבורה שלכם על דעת הקהל רבה.

ועד השכונה החליט לסגור את הכביש בשבת. מערכת העיתון מודה לך על השתתפותך!


אפשרות 2

מסתבר שההשפעה של החבורה שלכם על דעת הקהל רבה.

ועד השכונה החליט שלא לסגור את הכביש בשבת. מערכת העיתון מודה לך על השתתפותך!




נקודות מעניינות לדיון

1. מה קורה לערך הסובלנות כשהוא נפגש עם אינטרסים וצרכים אישיים? למשל, פרנסה?

2. קל יותר לקבל החלטות כשהאוכלוסיה הומוגנית (כולם בני אותו עם ואותה דת, למשל). מה קורה כשיש רוב ומיעוט? האם תמיד הולכים לפי דעת הרוב?

3. דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, אלא דווקא השמירה על זכויות המיעוט. חשבו על כך...