בתכנון תוואי הרכבת הקלה בתל-אביב ערכו סקר מקדים ומצאו לאורכו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות. בשל אילוצי תקציב ולחץ ציבורי לעמוד בלוח הזמנים, אפשר להסיט את תוואי המסילה רק במקום אחד ולהציל את הממצאים. שאר הממצאים יכוסו בשכבת בטון להגנתם אך לא ייחפרו בעשרות, אם לא מאות, השנים הקרובות. בנוסף, כל שינוי של תוואי המסילה יצריך הריסה של מבנה בעל ערך אדריכלי קיים מתקופת המנדט. התפקיד של כל אחד מהשחקנים הוא להסביר לאחרים מדוע סוג הממצא שלו הוא החשוב מהאחרים.
התלמידים עורכים סיור מודרך במוזיאון ישראל בדרש על התערוכות הרלוונטיות. אם הסיור אינו פיזי, עליהם להיכנס לאתר המוזיאון ולסייר באופן מקוון. התלמידים נדרשים להצטייד עם סמרטפון (לכל תלמיד עד 3).
נעמי חוקרת ומרצה בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. השתתפה בחפירות במערות ברכס הכרמל.
פיטר הוא אגיפטולוג, מומחה למצרים הפרעונית. מרצה בקיימברידג'. חפר וחקר במצרים.
ברוריה היא היסטוריונית באוניברסיטת ת"א. את עיקר מחקרה עשתה על הצלבת ממצאים מתקופת בית שני וכתביו של יוספוס פלביוס.
מוסא הוא היסטוריון באוניברסיטת חיפה. מומחה לתקופה הערבית הקדומה (המאה ה-7 עד המאה ה-11).
אדריכלית ומומחית לשימור, שותפה במשרד אדריכלות המתמחה בשימור ושחזור. בוגרת הטכניון. כתבה דוקטורט על ריכרד קאופמן, האדריכל המוביל בתקופת המנדט הבריטי בא"י.
זכויות יוצרים לתמונות |