שחרור מוקדם? למה ומדוע חשוב לשחרר את הילד ולתת לו לבצע דברים לבד.

ערב אחד מופיעה הודעה של אמא בדף הפייסבוק של כמה מנחי הורים. ההודעה כללה את התיאור הבא:

אני נחמה אם לשתי בנות מקסימות, עדי ואור.

עדי בת חמש, עולה לגן חובה והיא פשוט נסיכה. אני מאוהבת בה, מתרגשת מכל מה שהיא עושה, היא מכשפת אותי ומקבלת כל מה שהיא רוצה. ברגע שעדי שומעת את המילה לא היא פועלת באגרסיביות, מרביצה לי, מקללת ואף זורקת את עצמה לריצפה בכדי להשיג את המטרות שלה. בסוף אני נכנעת ונותנת לה כל מה שהיא רוצה. בעוד אני רואה ילדה מלאת ביטחון בבית, בגן המצב בדיוק להיפך. היא לא מרימה את ידה, בוכה כשהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה או שאחד הילדים פוגע בה. הגננת אמרה לי ששווה לקחת את הילדה לטיפול רגשי.

אור, פעוטה בת שנתיים, מקסימה ונהדרת. בחודש האחרון אני מרגישה שהיא מסרבת לכל מה שאני מבקשת. מרימה כתפיים ומסרבת בלי סוף. ממש קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות, כל מה שאני עושה לא עובד.

אנא הסבירו לנחמה מהם מאפייני הגיל בו נמצאות הבנות ומה עליה לעשות בכדי ליצור אווירה טובה ומכבדת עבורה ועבור הבנות.