זכרון ושכחה ערך הזכרון בחברה הישראלית

ברל כצנלסון

היה ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

ברל יעקב כצנלסון נולד בעיר בוברויסק שבפלך מינסק למשפחה יהודית משכילה. ברל עלה ארצה בשנת 1909.

לאחר שכל חייו סבל מבעיות בריאות, נפטר כצנלסון בירושלים ממפרצת בשנת 1944, בגיל 57, ונקבר בבבית הקברות שבקבוצת כנרת. לכצנלסון לא היו צאצאים.

ברל כצנלסון חיבר לזכרם של נופלי תל חי תפילת יזכור. תפילה זו היוותה את הבסיס לתפילת היזכור של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

במרוצת השנים רכש לעצמו מעמד של סמכות רוחנית בתנועת העבודה, כשבמיוחד בלטה השפעתו בחיזוק המגמה הלאומית על חשבון זו המעמדית.

פרופ' יהודה אלקנה

מבקר חריף של שיטות החינוך וההוראה בישראל הן בתחום הוראת המדעים והן בתחום הוראת השואה והנחלת זכר השואה בישראל.  בהיותו בן עשר, נכלא עם משפחתו במחנה הריכוז אשוויץ, שבו שהה כשנה. בשנת 1948עלה לישראל. 

אלקנה למד פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה והיסטוריה של המדע. הוא קיבל תואר שני בפיזיקה האוניברסיטה העברית ב-1966. 

ב-2 במרץ 1988, על רקע פרוץ האינתיפדה הראשונה ומשפט דמיאניוק, כתב אלקנה מאמר בעיתון הארץ תחת הכותרת "בזכות השכחה". במאמר, שעורר פולמוס והתנגדות עזה, טען אלקנה שעל מנהיגי ישראל, מחנכי הנוער שבה וקובעי הטון בתרבותה להימנע משימת דגש על לקחי השואה כתוכן מרכזי לכל פעולה מדינית וחינוכית ועליהם להפנות משאבים ומקום להסתכלות לעתיד, לקידום העם החי.

תום קריירה

 מלך השערים לשנת 1995 בליגת העל בכדורגל. נמכר לספרד בשנת 2000 שם נפצע במהלך משחק בשוק וכולם היו בשוק. פציעה זו היתה סוף הקריירה המקצועית שלו. 

נולד למשפחה שלא חוותה את השואה.

כיום מאמן בקבוצת כדורגל קשישיי גבעתיים.

הרבנית שריד אחרון

הרבנית שריד שימשה כרבנית הראשית לישראל בשנים 1989–1998, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1980–1988. כהנה כיו"ר מועצת יד ושם בשנים 2000-2005.

נולדה בשנת 1936 שבפולין, נצר לשושלת רבנים. את שנות המלחמה הראשונות עברה בגטו ורשה,  בשנת 1942 חלק מבני משפחתה הועברו למחנה השמדה שם נספו. הרבנית שריד הועברה למחנה עבודה עד שיחרור המחנה ע"י חיילי ארצות הברית. עלתה לארץ והקימה את משפחתה. 

גברת שמה פס

במהלך מלחמת העולם השניה התנדבה גברת פס לצבא הבריטי ואף נפלה בשבי הגרמני. במהלך שהות במחנה מעבר לישראל בקפריסין ארגנה קבוצות ספורט תחת דגל ישראל.

שמה פס מכהנת כיו"ר ההתאחדות הכדורגל בישראל וכן שימשה חברת כמזכירת הוועד האולימפי ואף הייתה חברה במשלחות ישראל לכמה אולימפיאדות.