עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התקבל לעבודה כשליח בבית החולים ע"ש ברנסון ובאומן
אחרי הקמת הגטו המשיך לערוך ולהדפיס במכונת שכפול את ה"ביולטין" של הבונד, שבו עידכן את תושבי הגטו בפרטים על מהלך המלחמה וגורל יהודי פולין
נמנה עם ראשי "הארגון היהודי הלוחם" (מחתרת יהודית חמושה שהוקמה בורשה) בגטו ורשה, האחראי על המודיעין.
הוא היה נציג "הבונד" ( מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומית שפועלת ע"פ אידאולוגיית צדק ושוויון כלכליים וחברתיים ועמם זכויות פוליטיות ליהודים כפרטים וכמיעוט לאומי דובר-יידיש)
שימש כסגנו של מרדכי אנילביץ'
הוא האמין כי יש להכין כוח הגנה שיופעל במקרה של ניסיון לגרש את היהודים מגטו ורשה למחנות המוות למרות ההתנגדות מצד זרמים שונים במחתרת.
מרדכי אנילביץ'
יהודי
נולד וגדל בוורשה, בשכונת עוני ומצוקה בסביבת "כנופיות" העולם התחתון
כבר מגיל נעורים היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" והראה כושר מנהיגות מובהק
ציוני
אחרי ניסיון בריחה ועלייה לישראל, נתפס בידי הצבא האדום (הרוסי) ונשלח לכלא. בשחרורו חזר לוורשה כשאר המצב בגטו החמיר והדרדר
עומד מאחורי המקרה הידוע בו הכה שוטרים שניסו לשלוח אותו לעבודות כפייה, מאז המשטרה היהודית לא יצרה עמו קשר נוסף
ממארגני תנועת המרד בגטו וורשה
עומד בהנהגת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) שהוקם בגטו וורשה כתגובה לאקציה הגדולה
באוקטובר 1939 הגרמנים הטילו על צרניאקוב להיות בראש היודנראט.
הוא היה איש משכיל, מהנדס, ישר והגון.
היה שייך לשכבת היהודים המתבוללים- התרחק מהדת היהודית לטובת הדת הנוצרית, ובגלל זה הרבה יהודים לא קיבלו אותו.
היודנראט היה גוף שתפקידו למלא את הרצון של הנאצים בקשר ליהודים. בתחילה עסק היודנראט רק באספקת כוח עבודה לעבודות הכפייה. לאחר זמן נדרש לספק את היהודים שנשלחו להשמדה.
צביה לובטקין
לוחמת מרד גטו ורשה.
נשואה פלוס אחד
יהודית מסורתית
אחת מסמלי ההתנגדות
מראשי המחתרת היהודית בפולין וממקימי ה'הארגון היהודי הלוחם'- ארגון שפעל בתוך הגטו בהתנגדות לגרמנים הנאצים.