אזרחות

נועה תנוע, האישה הראשונה שהייתה מפקדת חיל האוויר הישראלי, השתחררה מצה"ל ופנתה לשוק האזרחי, שם עשתה חיל ולא מעט כסף בניהול חברות פרטיות ובאקזיט קטן (200 מיליון דולר) במיזם של סימולטורים. 

עכשיו, כשהיא פטורה מדאגות הפרנסה, החליטה נועה לתרום לעם ישראל כולו את כישוריה והקימה - יחד עם כמה חברות וחברים טובים - מפלגה חדשה: "ישראל שלי". 

עכשיו צריך להחליט על שיטת בחירת המועמדות והמועמדים להיות חברי כנסת של המפלגה: 

פריימריז (בחירות מקדימות) פתוחים לציבור המתפקדים

או 

בחירת מועמדים על ידי ראשת המפלגה.

נועה מתלבטת, ולכן היא פנתה אליכם, היועצות והיועצים הקרובים אליה כדי להכריע בשאלה. 

עצרת הזיכרון המסורתית הנערכת בכיכר רבין (לשעבר כיכר מלכי ישראל) איננה אירוע ממלכתי-רשמי, ומידי שנה יש מחלוקת ביחס לאופי שהיא צריכה לשאת. האם זהו אירוע פוליטי? האם זהו אירוע ממלכתי? האם יש לדבר על השסעים בעם או להיפך, להדגיש את המאחד? האם יש להתייחס בעיקר  ליצחק רבין, כאדם, לדמוקרטיה הישראלית או לרצח כתוצאה של הסתה? 

בדיון זה תגלמו דמויות שונות, שיציגו עמדות שאולי לא הכרתןם...

אמיר התחיל לאחרונה לעבוד בסניף של בורגר-קיד, רשת מזון מהיר. הוא נהנה מהעבודה ובעיקר אוהב להרוויח כסף ולקנות מה שבא לו.

חודש לאחר תחילת עבודתו פנתה אליו יסמין, מנהלת משמרת בסניף שעובדת שם כבר שנה, והציעה לו להצטרף למהלך התאגדות העובדים ברשת, שהיא יזמה.

האם כדאי לאמיר להצטרף למהלך?

נשתמש במקורות המשפט העברי על מנת לדון בשאלה שמעסיקה גם בימים אלו המערכת הפוליטית ואת הציבור בישראל: האם להוצאות להורג יש תוקף מוסרי?

מטרת השיעור: לעודד תלמידים להביע עמדותיהם בכתב ולפתח אצלם מיומנויות שכנוע וטיעון דרך משחק אטרקטיבי ללא מסגרת של שיעור שפה יבש ושגרתי.

תלמידי שכבה יא' בבית הספר אחד העם בתל-אביב מרגישים מראשית השנה שמשהו השתנה בבית הספר. 

בספטמבר, עם חזרתם מחופשת הקיץ, מצאו שעל כל דלתות הכיתות בבית הספר הותקנו מזוזות.
דבר שלא היה בשנים קודמות. 

לקראת חג סוכות הוצבה סוכה גדולה בכניסה לבית הספר.

בחנוכה התקיים טקס הדלקת נרות חגיגי בחצר בית הספר. מקהלת בית הספר שרה שירי חג וסופגניות חולקו. 

בפסח, יצאה משלחת מתלמידי השכבה לפולין. 
המסע לפולין מזמן לתלמידים למידה משמעותית על האסון הגדול שארע לעם היהודי.

היום השני למסע היה יום שישי. בשובם למלון, כינס מנהל בית הספר את התלמידים והודיע כי בערב (ערב שבת) עליהם להגיע כולם בחולצות לבנות לחדר האוכל, שם תתקיים קבלת שבת ויערך קידוש.

"זהו טקס בית ספרי והנוכחות חובה!" אמר המנהל.

התלמידים התפזרו לחדרים, אולם בקבוצות הוואטסאפ, בחדרים ובמסדרונות המלון החלה מהומה. 

האם בית ספר צריך לערוך טקס קבלת שבת וקידוש מטעמו?

ואם כן, איזה סוג של קבלת שבת?

ומי מחליט?

המשחק מדמה את ישיבת ועד ההורים של בית הספר שהתכנסה על מנת לדון בשאלה: האם לקיים טקס קבלת שבת וקידוש במהלך המסע לפולין?

ולמעשה, דנה בשאלה מה אופיו של בית ספר וכיצד הוא נקבע?

חלוקת משאבים לאומיים

ראש הממשלה רוצה לפתוח מאגר ביומטרי. לאחר שראה שהעם מפולג בדעותיו, הוא קרא ל5 מומחים בנושא בכדי לדון בסוגיה, האם להמשיך כמתוכנן או האם להקשיב לחצי העם שמתנגד לרעיון.

הסצינה שאליה המתמודדים נקלעים הינה ויכוח סוער ברחוב בין אישים ממגזרים שונים, כל אחד ודעתו, כל אחד והאינטרס שלו איך תיראה התחבורה בארץ.

במשחק זה תוכלו לדון בנושא חשיפת התיק הרפואי של מועמדים למשרות ציבוריות לכלל הציבור.

סוגיית החיבור בין קבלת אזרחות או שמירה על אזרחות לבין נאמנות למדינה. 

משחק זה נכתב לרגל שבוע הדמוקרטיה הישראלי, ומטרתו להציג דילמה שמבוססת על שיח זכויות עשיר ורב פנים: זכויות אדם ואזרח, אישה וילד, דרך הצעת 'חוק הפוRנו' שעלתה לאחרונה.

דיון בנושא מהי מחאה לגיטימית, האם ניתן לנתק תלמידים כיום משימוש ברשתות חברתיות על מנת להפחית מקרי אלימות.

המשחק עוקב אחר הדילמה האם לפתוח את שוק הגבינות לייבוא מחו"ל. בכך התלמידים ילמדו אודות הגישות החברתיות-כלכליות השונות: הגישה הליברלית והגישה הסוציאל-דמוקרטית.

צוות שכינס שר החינוך, ובו חברים נציגי ארבעת השבטים בחברה הישראלית, נדרש להתלבט על אופיה העתידי של ישראל.

משחק הסימולציה מתייחס לוויכוח הקיים בשנים האחרונות ביחס למילותיו של ההמנון. במשחק יוצגו דעות שונות המתייחסות למקומו של ההמנון ואת מי הוא מייצג

בשנים האחרונות מתקיים דיון אודות תפקידה של התקשורת במהלך מבצעים צבאיים. האם מותר להעביר ביקורת או רק להעלות את המורל? האם התקשורת צריכה להיות יחד עם הלוחמים בשטח או באולפנים האחוריים? ומה מותר לשדר ומה צריך לצנזר?

המשחק עוסק בעמדות התלמידים כלפי קבלת תלמיד בדואי לכיתתם, כאשר ישנה שמועה שהתלמיד הוא לאומן פלסטיני המתכנן פיגוע.

רננה היא תלמידת כיתה י' ולומדת ארבע יחידות מתמטיקה. בשנה האחרונה היא נחשפה לקמפיין של משרד החינוך שמציין את היתרון בלעשות חמש יחידות מתמטיקה מבחינה אישית, כלכלית ואנושית. היא מתלבטת האם כדאי לעשות מאמץ ולעלות לחמש יחידות במטרה להגשים את עצמה יותר או להישאר בארבע יחידות ולהמשיך להצליח.

היא ביקשה מהנהלת בית הספר ליצור דיון שישלב את הדעות השונות וייתן לה חומר למחשבה והמשך דרכה.

אתם מוזמנים להצטרף לדיון המרתק שנעשה בבית הספר.

יום העצמאות מגיע!!! ההתרגשות גדולה, ואליס, האחראית לאירועי תרבות בעיריית באר שבע מזמינה את אדיר כהן, הזמר המפורסם, להופיע בחגיגות יום העצמאות בעירה. ההופעה המיועדת מעוררת סערה גדולה בשל העובדה שהאמן לא שירת בצבא, עקב סיבות מצפוניות... 

ראש העיר מכנס ישיבת חירום בנושא- האם אמן שמופיע ביום העצמאות חייב להיות לאחר שירות צבאי?

האם יש מקום לחופש המצפון, או שצו המצפון מנצח?

המשחק יעסוק בהצעת החוק שיוזם בימים אלו ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאסור הקלטת שיחות בחשאי ללא ידיעת כלל הצדדים.

במשחק זה התלמידים יתנסו להיכנס לנעליהם של המתמודדים לנשיאות ארה"ב . להכיר את המועמדים ולבחון חלק מהסוגיות העומדות על הפרק במערכת הבחירות הנוכחית. 

המשחק עוסק באשכול השסע הדתי, בדגש על הגורם צביון השבת 

מנהל בית ספר תיכון מקבל פניה מארגון "שוברים שתיקה" בהצעה לבוא להרצות בבית ספרו. במחשבה ראשונה נראה הדבר הגיוני למנהל מכיוון שיש בתיכון הרבה חבר'ה שעומדים להתגייס.

לאחר שהתחיל המנהל להתייעץ עם צוות המורים ועם וועד ההורים, הוא קיבל מבול של תגובות נסערות של תומכים ושל מתנגדים. המייל וחשבון הפייסבוק שלו מתפוצצים מרוב פניות.

דבר הוביל לדבר והויכוח גלש לתקשורת המקומית, ואפילו הלאומית.

עכשיו המנהל צריך להכריע תחת לחץ עצום. עזרו לו לחשוב.

המשחק עוסק בשאלת השאלות: איך מדינת ישראל צריכה להיות: יהודית או דמוקרטית, מדינת הלכה ,או מדינת כלל אזרחיה? מדינה יהודית חילונית או מדינה יהודית דתית? המשחק ייתן לנו פרספקטיבה רחבה על חלק מהגישות של אזרחי ישראל על זהותה הרצויה של מדינת ישראל בעקבות סוגיה אקטואלית מחיי היומיום במדינתנו הקטנה. 

מטרת המשחק היא לבחון האם חוק גיוס חובה הוא עדיין רלוונטי בימינו. ואולי יש להפוך את הגיוס לרשות ובכך להגדיל את משכורת החיילים בסדיר כמו במדינות אחרות.

משפט רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה, עורר ומעורר ספקות לגבי הכרעת בתי המשפט. למרות שבית המשפט הכריע שוב ושוב כי זדורוב הוא הרוצח, לפי סקר של פאנלס פוליטיקס, רק 21% מהישראלים חושבים שהוא אשם (דרוקר, הארץ, 2016). כך שאם הייתה בישראל מערכת של חבר מושבעים, כנראה שזדורוב היה היום אדם חופשי.

לאחרונה החלו בכנסת לעורר מחדש את הדיון בסוגייה של החלת  חבר מושבעים במערכת המשפט הישראלית. חבר הכנסת לביא אוחיון מבקש להחיות את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - חבר המושבעים), התשע"א, 2011 ולהעבירה בכנסת עוד במושב הקרוב.

לפי הצעת חוק זו, תוכנס שיטת המושבעים לספר החוקים הישראלי כמכשיר יעיל לביקורת על פעולות הרשות השופטת במשפטים פליליים שיש בהם כדי לפגוע אנושות בחופש הפרט ובכבודו.

שרת המשפטים פונה בבהילות למספר מומחים שמתבקשים לחוות דעתם, על מנת להקל עליה בגיבוש עמדתה בסוגייה.

בְּקָרוֹב תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק חדשה שתאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. הח"כים יהל קרמן, שארין אלחרר ויואש רולבולוב (מפלגת יש תמיד) מציעים כי רשות מקומית תוכל לאשר הפעלתו בשבת של קו שירות ציבורי בגבולותיה ובדרכים בין עירוניות. בממשלה צפויים להתנגד להצעת החוק אך סקר חדש שמתפרסם לקראת הדיון מראה כי רוב הציבור תומך בעקרונות ההצעה - וגם בציבור הדתי יותר מ-50% בעד המהלך.

אלכס בחור נוצרי, נכד לסבתא נוצרייה, שנשואה ליהודי. אלכס עולה לארץ מתוקף חוק השבות ומקבל אזרחות וכמו כן סל קליטה. 

אמיר, לעומתו, הוא בחור בדואי, יליד הארץ, שמשרת בצה"ל כמו אביו וסבו.  הוא מתגעגע מאוד לבן דודו מירדן.  הסב המשותף לשניהם נולד בארץ ובשנת 48 גורש - ולכן אמיר איננו נכלל בחוק השבות.

יוני ורונית, שניהם עובדי יצור במפעל באזור השרון , פנו למעסיקם וסיפרו לו כי אינם מצליחים "לגמור" את החודש עם השכר שהוא משלם להם למרות שקיצצו בכל הוצאה אפשרית. המעסיק טען כי אינו יכול לשלם להם מעבר לשכר המינימום הקבוע בחוק מכיוון ש "זה לא משתלם לו". יוני ורונית חזרו הביתה מיואשים כשאינם מבינים מדוע הממשלה לא מעלה את שכר המינימום למרות שההוצאות השוטפות של האזרחים למחייתם עולות וגדלות..

במשחק זה יצטרכו התלמידים להחליט כיצד תראה השבת במדינת ישראל. האם השבת תהיה יום המנוחה והעסקים יהיו סגורים בשבת, או שהשבת תראה כמו כל יום אחר בשבוע בו אנשים יצאו לעבודה והעסקים יהיו פתוחים.

הויכוח על מהותו של שידור ציבורי ו"נקיונו" מציף שאלות של שליטה , כוח, ושלטון בחברה דמוקרטית. על הציר בין שידור נקי מאינטרסים ומהשפעות משתנות של הפוליטיקה במדינה, לבין שידור שהוא של העם למען העם ועל ידי העם.

הדילמה: עד כמה שידור ציבורי צריך להיות נקי מהשפעות של פוליטיקה וקבוצות אינטרס?

ظاهرة حيازة السلاح غير المرخص اخذة بالازدياد في الوسط العربي .

مما يزيد من استعمال السلاح اثناء الشجارات مما يعرض حياة العديدين للخطر من إصابات بالارواح ( القتلى ) واصابات جسدية تصل لعجز تام عن الحركة  .

تهدف الفعالية للنقاش حول اطلاق النار وعمل المؤسسات المختلفة للحد من هذه الظاهرة خلال نقاش بين الطلاب بين مؤيد ومعارض لحيازة السلاح واستعماله وربط ذلك بمصطلحات بمجال المدنيات كالحقوق الطبيعية وسلطة القانون وغيرها .

לאחר 5 שנות חברות, החליטו דניאל ואור להינשא. שניהם אזרחי ישראל, תושבי באר שבע. הם חלמו לקיים את טקס החתונה שלהם בבימה מאולתרת במצעד הגאווה בעיר הולדתם - באר שבע. בני הזוג, שהיו בין מתכנני המצעד, התאכזבו רבות כשגילו כי בג"צ הורה על ביטול קיומו של המצעד, מספר ימים לפני המועד המתוכנן. 

אור ודניאל החליטו שלא לשבת בחיבוק ידיים, וביקשו לכנס ישיבת חירום בהשתתפות בעלי עניין ודעה בנושא, זאת על מנת להבין לעומק את השיקולים שהובילו להחלטת בג"צ ומנגד ללמוד את הגישות המנוגדות לשיקולים אלו ושתומכות בקיומו של המצעד.

אתם מוזמנים להצטרף לישיבה מרתקת וחשובה שתתרחש בוועדה לענייני זכויות הלהט"בים בעיר באר שבע. 

נושא עבדות הילדים בארץ ובעולם לא יורד מהכותרות בשבועיים האחרונים. המקרה שארע לפני כשבועיים וההפגנות הרבות שמתקיימות בימים אלו, העלו לסדר היום הציבורי את המודעות לתופעה שהפכה לנושא מטריד בקרב רבים. 

חדשות ערוץ 2 החליטו לזמן פאנל של נציגים שונים מכל קצוות המשק בכדי לדון בנושא העסקת ילדים ונוער. בתי עסק אלו מייצרים חלק משמעותי מן המוצרים והשירותים שבהם משתמשים כולנו יום-יום.

הצטרפו לדיון סוער ומרתק שעשוי להשפיע על אלפי בני/ות נוער בישראל!

האם יש מקום לקדם באופן "מאולץ" חברי קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית? האם צריך לקדם העדפה מתקנת לאתיופים בתנאי הקבלה להשכלה הגבוהה? האם צריך לאפשר שיריון לנשים במפלגות? האם יש לאפשר העדפה מתקנת לחרדים ולערבים במשרות ציבוריות?

הצפת הדילמה בין הגישות השונות לדמוקרטיה. הצגת הגישות השונות: הליברלית והסוציאל דמוקרטית, הצגת המתח ביניהן וקישור לחיי היום יום בישראל.

השנה 1948, נציגי המנדט הבריטי עתידים לעזוב את ארץ ישראל, שעת סיום המנדט- חצות הלילה.

צבאות ערב עלולים לפלוש לארץ, וזאת על מנת למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם.

הישוב היהודי רועש וגועש- האם זה הזמן הנכון והמתאים להכריז על מדינת ישראל?

פינות חי - האם מוצדק וחינוכי/ערכי להחזיק חיות בפינת חי לטובת הילדים

אדם, תלמיד ערבי בכיתה י"ב, מתלבט האם להתנדב לשירות אזרחי. עזרו לו לקבל החלטה!

חמש דמויות מקבלות את ההזדמנות לחזור אחורה בזמן אל ימי המעברה ואולי להצליח ולתקן עוולות שונות שנעשו לעולים החדשים. משחק תפקידים מרתק המבוסס על ספר שיריו הראשון של יוסי אלפי, 'איך עושים עיראקי?'

***

"ואני רוצה לבוא ליום / בו אגיע / בו אבין / בו אגלה שעת רצון / ורק אומר / ולא אמחה / ולא אצעק / ולא ארגיז. / יום בו הפרח שבי והקוץ / שניהם יצרו זר של טהר לראשי"
(מתוך הספר)

דיון אקטואלי בנושא נוער הגבעות בעקבות פרשיות דומא והעינויים בשב"כ. בנוסף להיבטים המפורסמים בתקשורת ניתנת הזדמנות לראות את הדברים גם מזווית הראיה של נערי הגבעות עצמם ושל הוריהם.

הנהלה רב לאומית של  מפעל טקסטיל  בדרום הארץ החליטה להעתיק את מקומו למדינה אחרת פחות מפותחת. ההחלטה להעתיק את המפעל מעוררת ויכוחים רבים בחברה הישראלית ומעלה דילמות רבות. המשחק יעסוק בדילמות סביב העברת מפעל לייצור טקסטיל מישראל למדינה בעולם המתפתח. 

מנהל בית הספר 'דקלים' מבקש מחמישה תלמידים מובילים לארגן את טקס יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל. הצטרפו אליהם והכריעו:

אלו תכנים יש לכלול בטקס?

האם יש לעסוק בדמותו ובפועלו של יצחק רבין?

האם עדיף להתמקד ברצח המתועב ובפגיעה הקשה בדמוקרטיה?

מדינת ישראל מממנת חיסונים נגד מחלות מדבקות לכל ילד, אך מסיבות שונות לא כל ההורים מחסנים את ילדיהם. יש הטוענים שהמדינה צריכה לחייב בחוק כל הורה לחסן את ילדיו (ע"י קיצוץ קצבאות ילדים שלא חוסנו, הוצאתם מגני ילדים וכו') ויש המתנגדים לכך ומשאירים את ההחלטה לכל הורה והורה.

הצטרפו אל ראש הממשלה ופאנל המומחים שהזמין בכדי להכריע בנושא!

לאן ינשבו הרוחות? מי ישכנע את מי? איזו החלטה יקח ראש הממשלה בסוף היום?

דווקא מתוך מציאות הפוכה ניתן ללמוד רבות על עמדות, זכויות ושוויון. לינגואה היא חברת הייטק מצליחה (דמיונית) בנצרת המתלבטת אם להעסיק יהודים. ההתלבטות היא גם לאומית וגם כלכלית ולימים גם תרבותית וחברתית ונוגעת בסוגיות של פלורליזם ורב-תרבותיות בחברות מודרניות רב-לאומיות.  

הסיפור "אח קטן" של רונית מטלון מתאר את התמודדותו של ניסו עם מותו של אחיו, אבנר. משפחתו של ניסו גרה בצפיפות בשכונת עוני, והאח, אבנר, מחליט להוסיף חדר ללא היתר. אמו מעודדת אותו, אשתו מתנגדת, ושאר בני המשפחה מתלבטים. העירייה מוציאה צו הריסה והמשטרה מגיעה על מנת לפקח על ההריסה. אבנר יוצא לקראת השוטרים באקדח שלוף ונורה למוות לעיני ניסו ובני המשפחה.

במשחק תפקידים זה, משחק כל אחד מחברי הקבוצה דמות אחת מבני המשפחה, הניצבת בפני התוצאות המרות והקונפליקטים שנותרו. 

במשחק זה שתי סצנות, המשוחקות זו אחר זו.

דווקא מתוך מציאות הפוכה ניתן ללמוד רבות על עמדות, זכויות ושוויון. לינגואה היא חברת הייטק מצליחה (דמיונית) בנצרת המתלבטת אם להעסיק יהודים. ההתלבטות היא גם לאומית וגם כלכלית ולימים גם תרבותית וחברתית ונוגעת בסוגיות של פלורליזם ורב-תרבותיות בחברות מודרניות רב-לאומיות.  

״ביחד ולחוד״ הוא פרק ראשון של המשחק יחסי רוב ומיעוט. ניתן לשחק רק סצינה אחת.

המשחק נכתב על ידי צוות המיזם ביחד עם מונה מסארוואה וסברין מסארווי שתיהן מורות לערבית ומחנכות בתיכון ע״ש אלתרמן בתל אביב.

דווקא מתוך מציאות הפוכה ניתן ללמוד רבות על עמדות, זכויות ושוויון. לינגואה היא חברת הייטק מצליחה (דמיונית) בנצרת המתלבטת אם להעסיק יהודים. ההתלבטות היא גם לאומית וגם כלכלית ולימים גם תרבותית וחברתית ונוגעת בסוגיות של פלורליזם ורב-תרבותיות בחברות מודרניות רב-לאומיות.  

״שבתות וחגים״ הוא פרק שני של המשחק ׳יחסי רוב ומיעוט׳. ניתן לשחק רק סצינה אחת.

המשחק נכתב על ידי צוות המיזם ביחד עם מונה מסארוואה וסברין מסארווי שתיהן מורות לערבית ומחנכות בתיכון ע״ש אלתרמן בתל אביב.

דווקא מתוך מציאות הפוכה ניתן ללמוד רבות על עמדות, זכויות ושוויון. לינגואה היא חברת הייטק מצליחה (דמיונית) בנצרת המתלבטת אם להעסיק יהודים. ההתלבטות היא גם לאומית וגם כלכלית ולימים גם תרבותית וחברתית ונוגעת בסוגיות של פלורליזם ורב-תרבותיות בחברות מודרניות רב-לאומיות.  

״מותר ואסור״ הוא פרק שלישי של המשחק יחסי רוב ומיעוט. ניתן לשחק רק סצינה אחת.

המשחק נכתב על ידי צוות המיזם ביחד עם מונה מסארוואה וסברין מסארווי שתיהן מורות לערבית ומחנכות בתיכון ע״ש אלתרמן בתל אביב.

יום בהיר אחד שרת הבריאות נזקקת לניתוח להסרת שומה. כשהיא מתקשרת לבית החולים לקבוע תור היא מגלה (מעט באיחור..) שמתקיימים בישראל שני עולמות נפרדים: הרפואה הציבורית השיווניות אך האיטית והמסורבלת והרפואה הפרטית האיכותית, המהירה אבל גם...היקרה והמפלה.

שרת הבריאות זועמת ומבולבלת ומחליטה להקים מייד ועדת מומחים שתקבע:

האם לאפשר את השר"פ בבתי החולים הציבוריים בישראל או לא.

סגן אלוף 'שין', מפקד יחידה מאוד מובחרת בצה"ל מגיע לצפות בגיבוש שעורכת יחידתו למאות צעירים לפני גיוס (רק 50 יסיימו בהצלחה!). בין כל האלונקות, האבק והתיזוזים מזהה 'שין' צעיר גבוה, בולט, מוכשר, אמיץ וכריזמטי. משהו בליבו אומר לו שהצעיר הזה נועד לגדולות.

מתוך עניין, קורא סא"ל 'שין' הסקרן את הצעיר לשיחה בשטח. לאחר שהוא שואל אותו על מקום מגוריו (קיבוץ בדרום), משפחתו (אבא ושני אחים בשייטת) ותחביביו (טריאתלונים), מפגין הצעיר אומץ בלתי צפוי ומגלה ל'שין' כי מרכיב חשוב באישיותו הוא שהוא...הומוסקסואל! ('סא"ל שין, אני מקווה שזה לא מפריע כאן ביחידה...')

'שין' ההמום והנבוך מעולם לא פגש הומוסקסואל. לפחות לא אחד כמו זה שאינו חושש להציג זאת. הוא עוזב את השטח ומחליט לכנס עוד באותו ערב (לפני שהגיבוש נגמר!) חמישה מומחים שיעזרו לו להחליט האם להעביר את הצעיר את הגיבוש ולקבלו ליחידה או לא.

הצטרפו לדיון מרתק וסוער על שירות להט"בים בצבא. 

פרשת רופאיזן ('האח דניאל'), מדגימה את הקושי שיצר ניסוחו של חוק השבות המעניק ליהודים זכות לעלות לארץ ישראל.

אוסוולד רופאיזן נולד ב- 1922 בפולין להורים יהודים. הוא התחנך כיהודי ובנעוריו היה פעיל בתנועת נוער ציונית. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פעל להצלת יהודים רבים והצליח להימלט כמה פעמים מציפורני המשטר הנאצי. בשנת 1942, בהיותו במנזר שבו מצא מקלט, התנצר. בשנת 1945 היה לכומר ונמנה עם מסדר הנזירים הכרמליתי. בזמן מלחמת העצמאות ביקש העברה לארץ ישראל, ובשנת 1958 נענתה בקשתו בחיוב והוא הועבר למנזר הכרמליתים בישראל. בפנייתו לשלטונות פולין בבקשת ההעברה לארץ הדגיש רופאיזן שלמרות היותו נוצרי, מבחינת הכרתו הפנימית הוא רואה עצמו כיהודי-לאומי הקשור לעם היהודי. תעודת המסע שקיבל מן השלטונות הפולניים הייתה מן הסוג הניתן ליהודים העוזבים את פולין לצמיתות ועולים לישראל. אך שר הפנים של מדינת ישראל דחה את בקשתו לקבל תעודת עולה ולהירשם בתעודת הזהות כיהודי.

אתם מוזמנים לחזור בזמן לשנת 1962, ולהצטרף אל פאנל דמויות שדן בשאלה המורכבת: האם יש להכיר באח דניאל כיהודי ולהסכים שירשם בתעודת הזהות כיהודי?

דילמה חברתית העוסקת בהפצת תמונות פוגעניות באמצעות אפליקציות ורשתות חברתיות.

מעשה שהיה כך היה: תלמידת תיכון התעצבנה על המורה שלה על שנתנה לה ציון נמוך במבחן והחליטה (מבלי לחשוב יותר מדי) לצלם את מורתה ולהוסיף לתמונה את הכיתוב : "שרית הקמצנית!". ואם זה לא מספיק, הפיצה התלמידה לחברותיה את התמונה דרך Snapchat (אפליקציה שמשמידה אוטומטית תמונות שנשלחו דרכה לאחר 10 שניות מרגע הצפייה). אלא שזהו אינו סוף הסיפור.

באותן 10 שניות שהתמונה הופיעה, אחת החברות יצרה, על דעת עצמה, צילום מסך ושלחה את התמונה לקבוצת חברים אחרת בוואטסאפ. אותה חברה לא שמה לב שבקבוצה הזו משתתף גם בנה של המורה, אשר סיפר לאימו על המקרה.

הצטרפו ל'בית משפט' שארגן מנהל בית הספר בכדי להכריע מי בכלל אשם בארוע, מהו העונש וכיצד יש לנהוג במצב מורכב שכזה?

מאליה היא נערה בת 15 המתגוררת במושב 'אור-טופדי' שברמת הגולן.

במשך שנים רבות היתה מאליה תעלומה גדולה למשפחתה, לחבריה ואפילו לעצמה:

כיצד יכול להיות שנערה כ"כ חכמה, שמחה ואהובה, רקדנית בלט מוכשרת - מתקשה בלימודים, נכשלת סדרתית בבחינות, סובלת בלי הרף מכאבי ראש עזים ועייפה כל הזמן?

לפני כחודשיים נפתרה התעלומה. מאליה אובחנה לראשונה ע"י רופא מומחה כדיסלקטית.

בזמן שעבר מאז למדה מאליה רבות על לקות הלמידה שלה וכעת כש'ענני הערפל התפוגגו' סביב העניין היא ומשפחתה כבר אינם חוששים.

אך כעת נוצרה בעיה חדשה. בקרוב  מתחילה שנת הלימודים ומאליה והוריה מתלבטים האם להירשם לבית ספר מיוחד לדיסלקטים בצפת (מרוחק שעה נסיעה!) או להמשיך להתעקש ולהשתלב בכיתה רגילה עם חבריה בתיכון האזורי שלה ברמת הגולן. 

בכדי ללמוד ולהבין את הנושא זימנו הוריה של מאליה אל סלון ביתם - רופאה, מורה ויועצת.

הצטרפו אליהם ועזרו למאליה לבחור את עתידה!  

בשעה טובה, קמה מפלגה חדשה בישראל (ככ"כ = כולם-כולל-כולם), אשר דוגלת בשיחה אמיתית וכנה בין כל הזרמים בחברה.

חברי המפלגה סיכמו כבר את עמדתם בנושאי חברה, כלכלה וביטחון וכעת נשאר הנושא האחרון: קצבאות ילדים.  

לצורך כך, זימנה המפלגה צוות חשיבה הכולל חמישה מומחים שאמור לענות על השאלות: מהו חוק קצבאות הילדים ? מה מטרתו ? האם הוא משרת את המטרות לשמן נקבע? ומה ההשלכות של שינוי בגובה הקצבאות?

הצטרפו לדיון מרתק אשר בסופו תחליט מפלגת ככ"כ אם היא תומכת בהעלאה או בהפחתה של גובה קצבאות הילדים.

מאז שהחלו המשלחות לפולין, מתנהל סביבם ויכוח סוער, המערב טיעונים רבים ושונים – חינוכיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים, ועוד. הביקורת על המסעות מגיעה ממוקדים שונים, ולפיכך יש בה טיעונים הסותרים לעתים זה את זה. 

הצטרפו אל פאנל יועצים שמזמן ישראל פולנסקי מנהל התיכון ועזרו לו להחליט האם להוציא את השנה משלחת מטעם בית ספרו.

ההחלטה להכריז על מדינת ישראל בה' באייר תש"ח (יום אחד לפני עזיבת הבריטים!) הגיעה אחרי התלבטויות קשות לגבי הסיכונים והסיכויים הטמונים בהכרזה זו. בפני בן גוריון שעמד אז בראש מועצת העם עמדה דילמה קשה ומורכבת: 

האם להכריז על הקמת המדינה למרות החשש ממצב בטחוני ומדיני קשה ביותר? 

אתם מוזמנים להצטרף לפאנל המומחים שמזמן בן גוריון.

* כל הדמויות בדויות, למעט כמובן בן גוריון. 

האם מהגרים זרים הם נטל ואיום על החברה או ברכה למדינה ומקור בעל פוטנציאל רב?

אייל בשיר, תלמיד כיתה ח' מצטיין, הוא בנם של אילנה (ישראלית-יהודייה) ואידריס (סודני מוסלמי) אשר חיים בנפרד. הוריו ניהלו רומן קצר בעבר אך כיום האבא גר בדרום תל אביב בשכונת התקווה, והאמא גרה בצפון תל אביב בשכונת צהלה. כך שאייל מחלק את זמנו בין שניהם ובין שתי התרבויות.

אייל עצמו הוא צבר, יהודי על פי ההלכה ומרגיש ישראלי לכל דבר ולמרות כל אלו, מאוד קשה לו לראות את יחס החברה הישראלית לאביו. העובדה שאידריס האבא הוא מורה מוערך, אזרח ישראלי שומר חוק ומציין את כל חגי ישראל, אינה מפריעה לסביבה להתייחס אליו בחשדנות וגזענות, לראותו כזר המועמד לגירוש ואף כאיום על החברה הישראלית. 

לרגל חג השבועות הוזמן אייל לשידור טלוויזיוני מיוחד וחגיגי שייערך בבית נשיא המדינה. בתכנית: נשיא המדינה משוחח עם בני מהגרים. אייל מחליט להכין נאום משכנע ברוח הערכים החברתיים העולים במגילת רות, זאת מתוך כוונה לשפר את עתידו של אביו, את עתידם של מהגרים רבים אחרים וגם את עתידה של מדינת ישראל.

אייל, הידוע בקפדנותו ורצינותו, מעוניין ללמוד היטב את הנושא בכדי 'להמם' ולשכנע את הנשיא. לשם כך הוא מזמן לביתו קודם לכן פאנל מיוחד הכולל: חוקרת מקרא, משפטן, רב אורתודוקס ונציגה של השכונות שבדרום העיר.

כשאיציק ומרי הנרגשים שלחו הזמנות לחתונתם הם לא תארו לעצמם שהדבר יעורר במשפחתו של איציק מהומה כל כך גדולה. ההדים היו כל כך גדולים עד ש...הגיע צוות חדשות טלוויזיה בכדי לערוך ראיון עם מספר בני המשפחה.

אתם מוזמנים להצטרף למשחק תפקידים אינטרנטי, לגלם את אחת הדמויות ממשפחתו של איציק, להביע את דעתכם וללמוד רבות על הזרמים השונים ביהדות.