חזרה

 

הסדר (הסכם) ה"סטאטוס קוו" – הסדר בין הדתיים לחילוניים בישראל על מקומה של הדת בחיים הציבוריים

עוד טרם הקמת המדינה (1947) התנהל ויכוח בין הזרמים החילוניים והדתיים בישוב, סביב שאלת מקומה של היהדות בחיי הישוב והמדינה. ויכוח זה הסתיים בפשרה, בה הסכימו נציגי הישוב הדתיים והנציגים החילוניים על הקפאת המצב הקיים בשטח.

חשיבות ההסדר

הקבוצות השונות מכירות בצורך למצוא דרך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות בנושאי דת ומדינה להסדיר עניינים עקרוניים ולקבוע כללי משחק מחייבים, ביטוי לעקרון ההסכמיות.

הנושאים העיקריים עליהם הוסכם בהסדר הסטאטוס קוו

נישואין וגירושין - לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית לדון בענייני אישות - נישואין וגירושין.

שבת - שמירת השבת במקומות ציבוריים. (כגון: אי קיום תחבורה ציבורית בשבת).

כשרות - שמירת כשרות במוסדות ממלכתיים.

חינוך - אוטונומיה לחינוך הדתי.

עיגון בחוק

הנטייה של המחוקקים הייתה להימנע ככל האפשר מהכרעות כמו חקיקה בנושאים שבהן

הדעות חלוקות. חלק מסעיפי ההסכם עוגנו בחוקים:

1. חוק בתי דין רבניים תשי"ג 1953 (מסדיר את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בלעדית בענייני אישות)

2. פקודת מאכל כשר בצה"ל תש"ט 1948 ביטוי לשמירת כשרות בציבור

3. חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 ביטוי לאוטונומיה של החינוך הדתי

4. חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951 האוסר על העסקת עובדים יהודיים בשבת.