חזרה

הרב משה בן שם טוב די לאון (1240 ?‏‏[1]‏ - 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה. חיבור זה יוחס על ידו לתנא רבי שמעון בר יוחאי. טענה זו הייתה בסיס לפולמוס בדורו ובדורות שאחריו, בין הוגים, חוקרים ורבנים שראו במשה די ליאון את מחברו הבלעדי של הספר, לבין אלו ששללו אפשרות זו. החל מהמאה ה-16 התקבל ייחוסו של הזוהר לרשב"י בעולם היהודי וכך הוא מקובל ברוב היהדות האורתודוקסית כיום. לדעת רוב חוקרי הקבלה הנוכחיים, מחבר ספר הזוהר איננו די ליאון.

לפי עדותו של החכם הארץ-ישראלי יצחק דמן עכו, שהסתמך על עדות של אשתו של די לאון, ספר הזוהר לא "התגלה" על ידי משה די לאון, ולא הועתק על ידו, אלא נכתב "ממוחו ומליבו". וכך אמרה אשת ר' משה, לדברי ר' יצחק דמן עכו:

Cquote2.svg

כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה [כלומר ספר קדמון] היה עם אישי, אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך. ויען אלי ויאמר: אילו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה, כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם, יקנו אותם בדמים יקרים [בכסף רב] כאשר עיניך רואות.

Cquote3.svg
– ישעיה תשבימשנת הזוהר עמוד 30