חזרה

הקרע בקונגרס היה בלתי נמנע, המתנגדים("ציוני ציון")קמו ועזבו את האולם, בכו, התעלפו וישבו כאבלים על הארץ ומאז כונה הקונגרס השישי - "קונגרס הבכי".

קולות הבכי הגיעו עד אזניו של הרצל באולם הישיבות והוא נאלץ להפסיק את הדיונים ולגשת לפייס את הבוכים, למחרת, חזרו המתנגדים לאולם הקונגרס ושם השמיע הרצל בנאומו את נאמנותו לארץ ישראל ואף הרים את ידו הימנית ונשבע:"אם אשכחך ירושליים, תשכח ימיני.." דבריו השפיעו מאוד על באי הקונגרס וכך הוא הצליח למנוע את פילוגה של ה"תנועה הציונית".