חזרה

בתחום החברה

תיסכול הלוחמים, ששבו מהחזית, הם חשו שהחברה המקומית בעורף, שלא חוותה את חוויות וזוועות המלחמה כמותם, אינה מקבלת אותם כפי שציפו. הלוחמים היו מלוכדים בשל חוויותיהם המשותפות במלחמה בת 4 שנים בתנאים הקשים של "לוחמת החפירות", דבר אותו התקשו להבין האזרחים שלא נשלחו לחזית.

  1. התגברות אווירת המיליטריזם - הלוחמים, שחשו בנתק בינם לבין אותו חלק בחברה שלא נשלח לחזית, החליטו להתלכד ביחד כדי לנסות להשפיע על דמות החברה והמשטר במדינותיהם. שאיפתם היתה לשמר את חוויות המלחמה ורוח המלחמה בזיכרון החברתי הקולקטיבי ולתת ביטוי לעמדותיהם גם בעמדה פוליטית יותר לוחמנית. הלוחמים המשוחררים, הקימו לעצמם מסגרות חברתיות בעלות אופי צבאי, למשל מועדונים לחיילים משוחררים וותיקי המלחמה. במועדונים אלו הם החיו את רוח המלחמה בחייהם האזרחיים - הם הצדיעו, העלו זיכרונות משדה הקרב, ניסו להנציח אירועים, לפאר גיבורים ולהלל את המלחמה (מעין המשך לאווירה המיליטריסטית שקדמה למלחמה). חברי המועדונים ביקשו להאדיר את ערכי הגבריות והלאומנות בצד סיוע הדדי והקרבה עצמית. הם דיברו על שינוי המשטר ויצירת חברה חדשה, שאותה הם יעצבו. המיליטריזם היווה קושי להתבססות השלום באירופה שלאחר המלחמה ומכשול למשטרים הדמוקרטיים, שניסו לבססו. אפשר לומר שמיליטריזם קיצוני כמו זה שהיה בגרמניה ובאיטליה היווה קרקע נוחה לצמיחת משטרים אפלים - טוטליטריים.
  2. הפציפיזם - אל מול הזרם המיליטריסטי, החלה להתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה מגמה של פציפיזם. הפציפיזם נלחם בכל מה שנוגע למלחמה ולקרבות והטיף להפצת שלום בעולם. לטענת הפציפיסטים רק אלו שראו את הזוועה בהתגלמותה יעריכו את השלום, את ההידברות ואת ההגעה לפתרון בדרך של פשרה. הפציפיזם, בניגוד למיליטריזם, סלל את הדרך לחיזוק הדמוקרטיה והמגמות הליברליות בכמה ממדינות אירופה (בעיקר בריטניה וצרפת). מצדדיו השפיעו על מקבלי המדינאים בארצותיהם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.