חזרה

"...בן פטורא האלטרואיסט אינו מוקיר חיי אדם לכשעצמם ונוח לו שיאבדו שתי נפשות במקום שמלאך המוות אינו דורש אלא אחת, ובלבד שינצח רגש האלטרואיזם. אבל מוסר היהדות מסתכל בדבר מתוך השקפה אובייקטיבית. כל מעשה שיש בו איבוד נפש – רע הדבר, אף אם הוא יוצא מתוך רגש טהור של אהבה ורחמים. ואף אם הנפש הזאת היא בעל המעשה עצמו.

ובעניין שלפנינו, שאפשר להציל אחת משתי הנפשות, חובה מוסרית היא כן להתגבר, על רגש הרחמים ולהציל, את מי? הצדק אומר: מי שהיכולת בידו להציל את עצמו, כי כל אדם הופקדו חייו בידיו לשומרם, ושמירת פיקדון שבידך, קודמת לשמירת פיקדון שבידי חברך.

כולם שווים בפני הצדק

היהדות הסירה מתורת המוסר את הבסיס הסובייקטיבי והעמידתו על בסיס אובייקטיבי מופשט: על הצדק המוחלט, הרואה את האדם בתור ערך מוסרי עצמי, בלי הבדל בין 'אני' ובין 'אחר' "

(מתוך: בן שתי הסעיפים, כל כתבי אחד העם, הוצאת דביר, עמוד שע"ג)