חזרה

בקונגרס הציוני הראשון (1897) שהתקיים בעיר בזל (שוויץ), הציג בנימין זאב הרצל  את "תכנית בזל", שמטרתה להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל.

במשך שש שנים לאחר מכן ניסה הרצל לעניין את מנהיגי העולם בתכנית זו, אולם לא הצליח. באפריל 1903 פרצו בקישינב (רוסיה) פרעות קשות: יהודים נרצחו ונפצעו, בתיהם נבזזו או נהרסו.

בתקופה זו הציע להרצל שר המושבות הבריטי, ג'וזף צ'מברליין,את תכנית אוגנדה: להקים במזרח אפריקה (אז באוגנדה - כיום בקניה) מושבה יהודית אוטונומית על שטח שיקבלו בחכירה ממשלת בריטניה.

הרצל נטה לקבל את ההצעה, שהייתה מנוגדת לתכנית באזל, גם בשל היעדר חלופות או הצעות אחרות וגם בעקבות הפוגרום בקישינב ומצבם הקשה של יהודי רוסיה.

 

היו שראו בתכנית אוגנדה בגידה ברעיון הציוני- "תכנית אוגנדה" עומדת בסתירה ל"תכנית באזל" שבה נקבע כי רק בא"י יוקם בית לאומי לעם היהודי. (לא ייתכן שהקונגרס הציוני השישי יקבל החלטה בניגוד להחלטת הקונגרס הראשון).