חזרה

אביטל יעקבי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, מאמינה שצריך ללמד את הילד דרכי התמודדות אחרות ממכות. לשיטתה, אם מרביצים לילד, הוא צריך להדוף את הילד התוקף או להתרחק ממנו, אבל לא להרביץ בחזרה, דבר שרק יסלים את המאבק. אם זה לא עוזר והילד התוקף ממשיך, יש ללמד את הילד לפנות למבוגר – לגננת או לספר להורים.

 

"התמודדות עם מכות לא חייבת להיות דווקא על ידי החזרת מכות – גם בריחה או התרחקות מהילד התוקף היא צורת התמודדות", היא אומרת. "בנוסף, צריך ללמד אותו להיות אסרטיבי. להגיד לילד המרביץ: 'תפסיק! אתה לא תרביץ לי!'. אגב, אין טעם שהילד יאמר לילד השני 'זה לא נעים לי', כי הילד שמרביץ יודע את זה.

"יש הורים שמעודדים את הילדים שלהם להחזיר מכות. זה מסר בעייתי ומעודד אלימות. ממש לא מומלץ להגיד לילד 'תהיה גבר! תחזיר!'. הילד לא לומד איך לפתור סכסוכים ואין כאן פתרון אמיתי. מה גם שיש כאן מסר סותר למסר שמועבר בגן, וזה מקשה עליו.

"אפשר ללמד את הילד תגובות נוספות למצב, כמו להחזיק את ידי הילד המרביץ כך שיפסיק. יש גם מגוון תגובות המשדרות אסרטיביות, אם באמירה, אם במבט, אם בדרך ההתנהגות. צריך ללמד את הילד להגיב ולא להישאר אדיש למצב, רק בדרכים שאינן אלימות".