חזרה

הסיבה שיש למשקה שלנו קרום היא כי גם המשקה שלנו לא רוצה להצטנן, אז הוא 'מכסה' את עצמו בשמיכה דקיקה ומגן על עצמו. טוב, אולי זה הסבר ממש לא הגיוני, אבל דווקא יש קשר בין הקרום לבין הטמפרטורה של המשקה. הקרום מופיע כשאנחנו שותים שוקו. או יותר נכון, כשאנחנו לא שותים את השוקו בזמן. השוקו שלנו עשוי ברובו מחלב, ובחלב כידוע יש שומן. במהלך החימום של החלב אנחנו גורמים לחלק מהמולקולות של השומן להתנתק ולהיפרד.

זה תהליך שקורה להרבה מאוד חומרים בזמן שמחממים אותם. אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים לקבל כוויה על הלשון אנחנו בדרך כלל מחכים שהשוקו שלנו יתקרר. ואז קורה תהליך מעניין. לשומן המפורק בשוקו שלנו יש נטייה לרצות להתכרבל עם החברים שלו חזרה ברגע שנהיה קצת יותר קריר בסביבה. אז למעשה מעט השומן שיש בחלב מתחבר יחד וצף על פני המים. בחלב שלנו יש יותר מים מאשר שומן ולכן נוצר רק קרום קטנטן. מכיוון שהשומן קל יותר מהמים,
הוא עולה בשכבה דקיקה מעלה והמים צונחים מטה. על פני השוקו המשקה אפילו קר יותר ולכן קל לשומן שלנו להתחבר לכדי קרום במהירות.

התוצאה היא שכמה דקות אחרי החימום של השוקו נוצרה שכבה דקיקה ומגעילה של שומן. באמת לא נעים לראות את זה, אבל חשוב לומר שאם במקרה יצא לכם לשתות שוקו עם קרום אין לכם מה לדאוג, זה ממש לא מזיק לבריאות. זה סתם לא נעים למראה. אתם בטח שואלים את עצמכם - מה הדרך הכי טובה להימנע מהקרום המרגיז? ובכן, ראשית כדאי להימנע מלשרוף את החלב. כאשר אתם שורפים את החלב אתם גורמים להפרדה מהירה יותר של השומן, חוץ מזה שהחלב הופך לחם מאוד ורותח וזה מחייב אתכם לחכות כמה דקות שיתקרר.

אפשרות נוספת היא לקרר את השוקו במהירות. אם אתם מקררים את השוקו מהר, אתם לא נותנים לשומן את הזמן להתכרבל ולהפוך לקרום. אפשרות אחת היא לזרוק קוביית קרח לשוקו שלכם ואז יהיה לכם קל יותר לשתות אותו כבר מרגע ההכנה. תיהנו!