חזרה

מעמד המיעוטים בישראל

מקימי מדינת ישראל התחייבו לשוויון זכויות לכל אזרחיה ודבר זה בא לידי ביטוי במגילת העצמאות בה נכתב

 

"מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"..."אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים"

 

 

עם קום המדינה הוגדר על ידי בית המשפט העליון כי קיום שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחי המדינה הוא עקרון יסוד חברתי. מגילת העצמאות פונה אל תושבי מדינת ישראל הערבים בבקשה לשמירה על השלום וללקיחת חלק בבניין המדינה, על בסיס אזרחות מלאה ושווהכלומרשוויון זכויות מלא בפני החוקשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחרוכן שוויון חברתי בפני המוסדות הציבוריים והאזרחיים, לרבות שוויון הזדמנויות.

כמו כן, הצהירו מנסחי המגילה כי מדינת ישראל תעניק חופש דתמצפוןלשוןחינוך ותרבות לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. ואכן, מדינת ישראל מכירה בחירותם של מיעוטים לשמר את תרבותם הנפרדת, לרבות, חלקית, בדרך של חינוך נפרד.

חוקים שונים מסדירים את שוויון הזכויות של המיעוטים ובמקרים רבים אין מדינת ישראל מסתפקת במתן חירות בלבד.

  • חוק חינוך ממלכתי קובע שאחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.
  • המדיניות הלשונית של מדינה מכירה במעמד המיוחד של השפה הערביתבפועל נעשה שימוש נרחב בערבית בשלטי הכוונה, אך השימוש בה בדיוני הכנסת ובהודעות רשמיות של המדינה מועט.
  • נשואין על פי בתי דין של קהילות דתיות מוכרות - המונופול על הנישואים מסור לידי המנהיגים הדתיים של הקהילה.
  • חוק שעות עבודה ומנוחה‏מאפשר למי שאינו יהודי לבחור בין יום השבת, ראשון או שישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
  • חוק שירות התעסוקה קובע שאסור למעסיק לסרב לקבל דורש עבודה מטעמי אפליה על רקע לאומי, גזעי או דתי.

 

אפליה בשוק העבודה

חלק ניכר מן הטענות על קיפוח נסב סביב סיכויי עבודה ושכרטענות אלה נשמעות אף על ידי בני המיעוטים המשרתים בצה"ל, תוך שהם מתלוננים על כך שהם מספיק טובים כדי להילחם, אך לא להתקבל לעבודה בחלק מהמקומות.

האיסור על אפליה בהעסקה חל על תנאי העבודה, הקידום, הפיטוריםפיצויי הפיטורים ותנאי הפרישהאולם מיון הנגזר מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה אינו בגדר אפליה. חריג זה מאפשר לעתים למעסיקים להפלות אזרחים מקבוצות מיעוט בקבלה לעבודה, בין היתר בטענה כי קיימת בעיה ביטחונית בהעסקת ערבים במקום. טענה נוספת של מעסיקים עוסקת במיקום המגורים של המיעוטים. בכפרים רבים של מיעוטים הניידות בתחבורה ציבורית מהכפר מוגבלת, דבר שעלול לפגוע באפשרות של המיעוטים להגיע בזמן למקום העבודה.

כלים נוספים שעלולים לגרום לאפליית מיעוטים במקומות העבודה, הן דרישות כגון שירות צבאי, או עברית כשפת אם.

ייצוג חסר בתפקידים בכירים

בני המיעוטים בישראל אינם זוכים לייצוג הולם בתפקידים בכירים במגזר הציבורי‏מספר הדירקטורים במגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי, נמוך ממספרם היחסי באוכלוסייה‏.

 העדפה מתקנת

ב-14 ביוני 1993 הוחלט בוועדת השרים לענייני תיאום ומנהל להוסיף במשרדי הממשלה 120 משרות לעובדים מן המגזר הערבי והדרוזי. התוכנית בוצעה בשלושה שלבים עד שנת 1997, ובשלב זה לא נקבע המשך למבצע.

בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק החברות הממשלתיותוהוסיפה דרישה להבטחת ייצוג הולם לבני המיעוטים.

בית המשפט העליון הוציא מספר פסקי דין התומכים עקרונית בהעדפה מתקנת כלפי ערביי ישראל.