חזרה

שבתאי צבי (1626 – 1676) היה מנהיגה של השבתאות, ויחד עם מבשרו ומפיץ תורתו, נתן העזתי, סחף אחריו את מרבית קהילות היהודים בעולם במשך כשנתיים (1665 – 1666).

שבתי צבי נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת שפ"ו - 1626 למשפחה עשירה וקיבל חינוך יהודי מסורתי, שכלל לימודי קבלה – ובכלל זה ספר הזוהר, ובמשך כארבע שנים, החל מגיל 16, ניהל אורח חיים סגפני של התבודדות. כבר בצעירותו התבלט כדמות כריזמטית – אך מוזרה, והתנהגותו נעה בין התנהגות דתית תימהונית לעבירות על דיני התורה. הוא גורש מאיזמיר, ומאוחר יותר – גם מסלוניקי. כאשר הגיע לירושלים בשנת 1662 עורר גם את כעסם של רבני ירושלים, אבל "אישיותו המלבבת, ידענותו בתלמוד ובקבלה ודרך חייו הסגפנית" הביאו לו גם כבוד והערכה, והוא התמנה כשליח קהילת ירושלים למצרים, ושם היה לדמות מכובדת ואף נערצת. בדרכו חזר מקהיר לירושלים עבר בעזה כדי לפגוש את נתן העזתי – שנודע בכישוריו כמרפא - וביקש את עזרתו בתיקון נפשו והתנהגותו. אך במקום לסייע לשבתאי, הכריז העזתי על שבתאי צבי כמשיח, והיה מכאן ואילך לנביאו. תהלוכת הניצחון של שבתאי צבי יצאה מעזה לירושלים בחודש סיון תכ"ה - 1665, הגיעה לחאלב והמשיכה לאיזמיר, עיר הולדתו של שבתאי צבי.

הידיעה על התגלות המשיח התפשטה בעולם היהודי והציפייה העצומה הקיפה את רוב הקהילות היהודיות באירופה, צפון אפריקה ואזור הים התיכון.


מעובד מתוך לקסיקון לתרבות ישראל- lexicon.cet.ac.il