חזרה

מעגלי השייכות של האח דניאל

בסיפורו של האח דניאל מעגלי השייכות השונים סותרים אחד את השני, ומקרה זה מחדד את ההבחנה כי ההשתייכות לעם היהודי מורכבת ממעגלים שונים שאינם בהכרח תלויים זה בזה.

ואלו מעגלי הזהות:

משפחה- אמו של דניאל היא יהודייה, ומבחינת ההלכה הוא יהודי.

השקפת עולם ואורחות חיים- האח דניאל גדל במשפחה יהודית, והתחנך ע”פ ערכים יהודיים. הוא למד בבית ספר יהודי ואף היה בתנועה ציונית. אך, במקום אורח חיים יהודי קיבל על עצמו האח דניאל הנצרות. הוא אינו שותף לרעיונות היהודיים ואינו מקיים אורח חיים יהודי-דתי. הוא החליף אורח חיים זה באורח חיים נוצרי.

זיכרון- האח דניאל לא הוציא את עצמו ממעגל הזיכרון היהודי, הוא חלק מהזיכרון הקולקטיבי של היהודים מהשואה. אך, בדבריו של השופט משה זילברג עולה הטענה שבחינת היסטורית ולאור יחסיי הכנסייה והיהודים לאורך ההיסטוריה- יחסים של רדיפות- לא ניתן לראות באדם המזוהה עם הנצרות כשייך לזיכרון של העם היהודי.

אחריות- תחושת אחריות משותפת ומימושה כביטוי להשתייכות ליהדות: האח דניאל הציל במו ידיו, באומץ רב ובסיכון חייו יהודים רבים במהלך השואה. הוא גילה אחריות כלפי העם היהודי.

מקום- ההשתייכות המבוססת על החיים בא”י כמקום משותף לבני העם היהודי: האח דניאל רצה מאוד לעלות לא”י. כמי שזיהה את עצמו כיהודי, היה לו חשוב לעלות לארץ.