חזרה

"...הפערים ניכרים בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בתום הלימודים בתיכון.

ב -2005 44.9% מכלל בני/ות ה-17 בישראל נמצאו זכאים לתעודת בגרות.

בקרב היהודים השיעור עמד על % 50.1, בעוד שבקרב הערבים הוא עמד על % 32.2.

בקרב יהודים מיישובים מבוססים עמד שיעור הזכאות על % 67.4, לעומת  46.0% בעיירות הפיתוח.

בקרב הבדואים בנגב, השיעור עמד על % 26.6 ( סבירסקי ושורץ, 2005 )

בנוסף על הקשר בין זכאות לתעודת בגרות ובין מוצא עדתי ולאומי, יש גם קשר מובהק בין זכאות לתעודת

בגרות ובין מעמד כלכלי. ....

מצביעים על מתאם גבוה מאד בין שיעורי הזכאות לתעודת בגרות לבין רמת ההכנסה הממוצעת בישובים השונים בישראל .

הפערים במערכת החינוך הישראלית ניכרים גם כאשר בוחנים את שיעור המגיעים ללימודים אקדמיים. מעקב

שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחר בוגרי תיכון, בתום 8 שנים לסיום הלימודים בתיכון, מעלה כי

בקרב תלמידים שסיימו כתה י"ב בשנת 1996, רק -כ % 30 בלבד החלו ללמוד באוניברסיטאות או במכללות אקדמיות עד 2004. שיעור המגיעים מקרב יוצאי אירופה-אמריקה היה % 31.1 בעוד ששיעור המגיעים מקרב יוצאי אסיה-אפריקה היה % 22.4.

שיעור המגיעים מיישובים המשתייכים לאשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר היה % 45.4, בעוד ששיעור המגיעים מקרב האשכול הנמוך ביותר היה % 10.5. שיעור המגיעים מקרב בוגרי המסלולים העיוניים בתיכון עמד על % 37.9, בעוד ששיעור המגיעים מקרב בוגרי המסלולים המקצועיים עמד על % 12.9 (סבירסקי וקונור-אטיאס)