חזרה

זכות הציבור לדעת היא הזכות הכללית והעקרונית, מטרתה לאפשר לאזרח לצרוך, לקבל ולהחליף מידע בנושאים שונים ומגוונים, ככלי לגיבוש עמדות ודעות, והוא עושה זאת באמצעות קבלת מידע ממקורות שונים או דרישתו.

חופש המידע הוא זכות ספציפית (הכלולה במסגרת זכות הציבור לדעת), ועניינה בזכותו של האזרח לקבל מידע המצוי בידי רשויות המדינה.

ההבדלים בין חופש המידע לבין הזכות הכללית ("זכות הציבור לדעת") הם בכמה מישורים: מבחינת הנושאים – בחופש המידע מדובר רק בנושאים שרשויות המדינה אחראיות להם ורק במידע המצוי בידי הרשויות ; מבחינת קבלת המידע – במימוש חופש המידע יש חובה המוטלת על הרשויות (ולא על גופים פרטיים) לספק לאזרחים את המידע ; מבחינת המטרות – חופש המידע מבטיח את יכולתו של אזרח לקבל החלטות פוליטיות ואחרות, וכן זכותו להביע ביקורת על הרשויות לאור המידע שימסרו.

 

1998", ואכן, סעיף 1 לחוק זה קובע: "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה". (הסבר מפורט מופיע בספר "להיות אזרחים בישראל", בעמ' 528 )].