חזרה

מרי אנטואנט, בתה של מריה תרזה. היא היתה נערה צעירה, בת ארבע-עשרה בערך, כאשר נישאה למי שהיה עתיד להיות מלך צרפת. באופן טבעי היא חשבה שכך הדברים צריכים להתנהל, כמו שהכירה. היא פקדה בשמחה ובהתלהבות את נשפי המסכות הקסומים והאופרות, עסקה בעצמה במשחק ובתיאטרון, ואהבה מאוד את החיים בארמונות הצרפתיים. אחיה הגדול, יוזף השני, בנה הבכור של מריה תרזה, וכמוהו גם מריה, התרו [ביקשו] בה שוב ושוב שעליה לחיות חיים צנועים יותר ולא לעורר טינה ותסכול בעם על רקע אורח החיים הפזרני והראוותני הזה. בשנת 1777 הקיסר יוזף השני שלח לה מכתב ארוך ורציני, ובו הוא כתב לה כך: ״הדברים אינם יכולים להמשך כך עוד זמן רב, מהפכה איומה תפרוץ אם לא תעשי משהו למנוע אותה״. שתים-עשרה שנים חלפו כך. והמהפכה שהגיעה אכן הייתה איומה ונוראה.״