חזרה

יצא רבן יוחנן בן זכאי לטיֵּל בשוק, ראה את אנשי ירושלים ששולקים תבן ושותין מימיו [=מבשלים קש ושותים את מי הבישול]. אמר: בני אדם ששולקין תבן ושותים מימיו יכולים לעמוד בחילותיו של אספסינוס? (איכה רבה, א,ה)

 

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, והיה רבי יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב [רבן יוחנן ותלמידו טיילו בסביבות ירושלים אחרי החורבן וראו את מה שרידי החורבן].
אמר רבי יהושע: אוי לנו על זה שהוא חרב. מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל.
אמר לו [רבן יוחנן]: בני, אל ירע לך. יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים שנאמר "כי חסד חפצתי ולא זבח" (הושע ו, ו ).

(אבות דרבי נתן, ד,ה)