חזרה

להלן דברי רש"י (בפירושו על קהלת א' 17) בנוגע לחכמת שלמה:  

"... גם החכמה יש בו שבר רוח (= כאב לב) כי ברוב החכמה אדם סומך על רוב חכמתו ואינו מתרחק מן האסור ... אני אמרתי ארבה סוסים ולא אשיב את העם מצרימה ובסוף השיבותי,  אני אמרתי ארבה נשים ולא יסורו לבבי והרי נכתב עלי (מלכים א יא):  'נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ', וכן הוא אומר שעל רוב חכמתו הוא סמך ..."