אזרחים ונאמנים? - תסריט המשחק סוגיית אזרחות ונאמנות - האם לקשר בין השניים?


רקע

סוגיית החיבור בין נאמנות למדינה לבין קבלת אזרחות או שמירה על אזרחות של אזרח, היתה לחלק מהשיח הפוליטי והציבורי בשנים האחרונות. הנושא עולה לדיון כל פעם מחדש, בעיקבות גלי פיגועים או בעיקבות ארוע שנתפס בציבוריות כארוע פרובוקטיבי כדוגמת ספורטאי ערבי המסרב לשיר את התקווה במהלך ארועי ספורט או אי עמידה במהלך צפירת יום הזכרון ועד ביקורת שנשמעת כנגד מדיניות הממשלה.

לגבי התניית קבלת אזרחות, חשוב לציין כי מדינות שונות בעולם מתנות קבלת אזרחות במבחני ידע ובהצהרת נאמנות. לאחרונה, בישראל קיימת הצעת חוק להתניית קבלת אזרחות בהצהרת נאמנות למדינה יהודית 

לגבי שלילת אזרחות של אדם, כיום מוגדרים בחוק הסיבות לשלילה (כמו קבלת אזרחות במרמה, בגידה, אזרחות ממדינת אויב ) עם זאת בשיח הציבורי כמו גם במצע של מפלגת ישראל ביתנו הועלתה האפשרות של הרחבת ההגדרות של שלילת אזרחות.

הסוגייה מעלה גוון שאלות. כיצד ישראל צריכה לפעול? האם יש לחבר בין קבלת אזרחות / שמירה על אזרחות לבין נאמנות?  האם ניתן לשלול אזרחותו של אדם בשל גילויי חוסר נאמנות? האם ניתן להגדיר מהי חוסר נאמנות? ואם כן כיצד?

בוועדה חוקה חוק ומשפט מתקיים עכשיו דיון בנושא חקיקת חוק המקשר בין נאמנות לבין אזרחות, בשל קריאה גוברת בציבור , ובקרב הפוליטיקאים להתנות קבלת אזרחות ישראלית מחד ולהתנות שמירה על אזרחות ישראלית מנגד בהוכחת נאמנות למדינה.

 בדיון נוכחים  חברי הוועדה, מומחים , אזרחים מהשורה.  

הדמויות

ח"כ דובי דוברמן חבר כנסת בהווה , שר בעבר

אתה ראש מפלגה. מאמין שמדינת ישראל היא קודם כל מדינה של העם היהודי וככזו ברור לך שצריך לשמור על האופי היהודי של המדינה. עלית לארץ בשנות ה -70 . 

אתה נשוי, 3 ילדים בוגרים. 

 

 

 

 

 

 

 


המשימה שלך

אתה הדובר הבא, חשוב לך להעביר את דעתך ליתר המשתתפים על מנת שהצעתך לקיומו של חוק המחבר בין נאמנות לבין אזרחות תעבור בוועדה. אתה מבין את המורכבות של החיים של האזרחים הערבים במדינה ולצדם, ולכן טוען שחייב להיות קשר בין נאמנות האזרחים למדינה לבין האזרחות והזכויות אותן תקבל. לא ייתכן שאזרח יפעל כנגד מדינתו בזמן שזו נמצאת במצב שבו המדינה נלחמת על בטחון אזרחיה. לדעתך, אין מדינה בעולם שהייתה מגלה סלחנות כלפי גילויים בוטים של חוסר נאמנות בקרב אזרחיה. מבחינתך נאמנות למדינה היא חובתו הראשונה במעלה של כל אזרח והיא זו שתקבע את רמת הזכויות שהאזרח יהנה מהם. 

לדעתך חייב להתקיים קשר בין נאמנות לבין אזרחות. אי גילוי נאמנות צריך להוביל לשלילת אזרחותו של אזרח ועל אחת כמה וכמה מניעת קבלה של אזרחות. עליך להבהיר מהי חוסר נאמנות לדעתך, כיצד היא עלולה לבוא לידי ביטוי, אלו מצבים ניתן להגדיר כחוסר נאמנות. 

 

 


משאבים

מערכה - 01

מר איאד אלבלדי יו"ר ארגוני החברה האזרחית הערבית בישראל

נולדת בישראל ואתה חי בטייבה. אתה בעל תואר שני (מוסמך) למשפטים מהאוניברסיטה העברית, ועובד בפועל כעורך דין. נשוי ואבא לשני ילדים. רואה את עתידך במדינה. בתפקידך הנוכחי, אתה יו"ר כלל ארגוני החברה האזרחית הערבית בישראל, ופועל לשיתוף ולשיווין אזרחי במדינה. 

 

אתה מעורה בחברה היהודית, יש לך הרבה חברים יהודים, אתה עובד בשיתוף פעולה עם השלטונות במדינה ומאמין בדרכים חוקיות לשינוי היחס ולהגברת השיוויון של החברה הערבית בישראל. 

 


המשימה שלך

אתה מגיע לוועדה כמומחה חיצוני, וכמייצג של המגזר הערבי בישראל. אתה מרגיש תחושת שליחות וחשיבות גדולה לתפקידך בוועדה, וחשוב לך להבהיר ליושבים בה את הבעייתיות שבהצעת החוק הקושרת בין נאמנות לבין אזרחות במדינה. מעבר לכך, אתה רוצה להבהיר כי חוק שדורש שבועת אמונים למדינה יהודית ודמוקרטית עלול לייצר מרמור, חוסר קשר והרחקה גדולה עוד יותר של הציבור הערבי מהרב היהודי, באופן מסוכן.

אתה מאמין שמדינה דמוקרטית לא מעמידה לאזרחיה תנאים לקבלת זכויות בסיסיות, ואינה מפלה בין אזרחיה. (לדוגמא פסק דין משנת 2006 ב נקבכי אין להוסיף הגבלה של שירות צבאי בקבלה למעונות הסדוטנדים - היות שזה מפלה מראש את האזרחים הערבים)

מבחינתך חשוב שיעבור המסר שהדרישות להצהרת נאמנות למדינת ישראל כמדינה היהודי היא למעשה דרישה מהאזרחים הערבים למחוק את זהותם ולהתכחש לעברם. ואף יותר מכך, התניה שכזו, למעשה מחדדת את העמדה של האזרחים הערבים במדינה מעמידה את הציבור הערבי בכללותו כאויב וכמי שמותר לפגוע בו בכל עת, על כל הסכנות הכרוכות בכך. זהו למעשה צעד נוסף של נסיון לדחוק את האזרחים הערבים החוצה ממדינת ישראל.  

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וככזו היא נבחנת גם לפי יכולתה להכיל את המיעוט ואת זכותו לבטא דעות ועמדות שלא בהכרח מקובלות על הרוב, ולפעול בדרכים חוקיות למימושן.  ככל שהרוב היהודי ונציגיו שבשלטון ישכילו להבין שהדמוקרטיה היא גם ובעיקר החובה לאפשר למיעוט הערבי לשמור על זהותו, מורשתו ותרבותו; ככל שיוותרו על הרצון לשלוט בחיי האוכלוסייה הערבית ולכפות עליה ערכים שאינה שותפה להם, כך ניתן יהיה לשפר את האמון בין המדינה, על זרועותיה השונות, לבין האזרחים הערבים. 

 


משאבים

מערכה - 01

הגב' יהודית אבן חן מנהלת אולפנה

את מנהלת תיכון דתי לבנות, אמא ל- 5 ילדים. חיה בעופרה, ומכאן משתייכת לזרם הדתי לאומי במדינה. 

מבחינתך מדינת ישראל היא מדינה יהודית וחשוב שתשאר כזו. המדינה הוקמה כמדינה יהודית ותפקידה לשמור על הרוב היהודי במדינה, על ציביונה, אופיה היהודי, והאוכלוסיה היהודית שלה.  

האזרחים הערבים של ישראל, הינה קהילת מיעוט שיש להזהר מפניה בשל הנאמנות הכפולה שלה  (ישראל ופלסטין) וכראיה לכך עולה סוגייה של שירת ההמנון על ידי הערבים אזרחי ישראל, השתתפות בטקסים, ציון יום הנכבה וכיוב'. יתרה מכך, לדעתך, גם בזמן פיגועים או מלחמות, האזרחים הערבים של ישראל, אינם מרגישים חלק , ואף עשויים לשמוח בעת פיגועים או בעת לחימה.


המשימה שלך

הגעת לוועדה כדוברת , מומחית, מחוברת לקהילה שלך, מחנכת דורות שלמים ומרגישה את כובד השליחות של ייצוג ציבור שלם . את מייצגת אוכלוסיה שחיה את הסכסוך הישראלי פלסטיני יום יום. מאמינה שאת ארץ ישראל יש ליישב, בכל שטחיה, מאמינה בצביון היהודי של המדינה הזו, ומרגישה את האיום הבטחוני מהצד הערבי פלסטיני. את רואה באזרחים הערבים בישראל איום בטחוני, אומנם אזרחים, אולם חצויים בנאמנויות שלהם, ומכאן גם הנאמנות שלהם למדינה לוקה בחסר. 

את רואה בהצעת החוק הזדמנות להבהיר מה דורשת אזרחות ישראלית, כלומר מה זה אומר להיות אזרח ישראלי, אילו חובות נדרשות ממנו, ומכאן גם אילו זכויות ינתנו לאזרח. את מאמינה, שאזרחות ישראלית אינה ניתנת לחלוקה לכל דורש, ועל אחת כמה וכמה מי שנאמנותו מראש חצויה .


משאבים

מערכה - 01

מר ישראל שוחר שלום אזרח מהשורה

רווק, חילוני, חי בתל אביב. שומע חדשות, מעורה במה שקורה במדינה. שואף לחיות במדינה שנראית ונשמעת כמו מדינות אירופה וארה"ב . לקחת יום חופש מעבודתך בשל הדאגה שלך משינוי האופי הדמוקרטי של המדינה. במידה ולא תשכנע , החלטת כבר שתקים תנועה אזרחית חדשה שתגן על הדמוקרטיה בישראל. 


המשימה שלך

אתה מאמין שדמוקרטיה הינה דרך השלטון הנאורה ביותר, וככזו אמורה להתייחס בשיוויון לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין.  לעצם העניין, אתה הגעת לוועדה כאזרח מהשורה ורוצה להבין למה הכוונה בחוסר נאמנות? האם יש כאן נסיון לצבוע קבוצה מסויימת מבין אזרחי המדינה בצבע שלילי ? אתה רוצה להבין כיצד מוגדרת חוסר נאמנות? מהו הגבול שלה? האם מדובר בבגידה (ריגול / חשיפת סודות מדינה או שגם הבעת עמדה המבקרת את השלטון עלולה להתפס כחוסר נאמנות? אתה חרד לאופיה הדמוקטי של המדינה וחושש שחוק המחבר בין נאמנות לבין אזרחות הוא עוד חוק שמטרתו לפגוע בסופו של דבר באזרחים באשר הם, בחופש הביטוי שלהם, בחופש ההתארגנות שלהם, בחופש המחשבה והדעה והמצפון ולמעשה עלול לפגוע בדמוקרטיה. 

כחלק מתפיסת עולמך אתה מעוניין לברר האם אין כאן נסיון לרדיפה של קבוצות מיעוט באוכלוסיה. אתה רוצה לברר האם גם יהודי שלא עומד בצפירה ביום הזכרון אינו נאמן למדינה? או יהודי שמוציא פיגוע כנגד ערבים גם הוא אינו נאמן? 

אתה מקשה בשאלות, מתפרץ לדברים של הדוברים, ומנסה לחדד ולהבהיר את השאלות שיש לך. 


משאבים

מערכה - 01

הגב' אור גווילי נציגת האגודה לזכויות האזרח

בת 35, חיה בירושלים, אמא לילד קטן. בוגרת תואר ראשון במשפטים. עורכת דין במקצועך. עובדת כל השנים בעמותות שעוסקות בקידום אוכלוסיות מוחלשות. בשנים האחרונות עובדת באגודה לזכויות האדם והאזרח ועוסקת בסוגיות של פגיעה בשיוויון בפרט ובזכויות אדם ככלל.


המשימה שלך

את מגיעה לוועדה כעדה מומחית , העוסקת בנושאי שיוויון אזרחי וחברתי.  את מאמינה שכל שאלה של פגיעה של אדם במדינה, בין אם היא פלילית או אזרחית, היא בבחינת עבירה שהעיסוק בה מקומו בבית המשפט. זכויות אזרחיות אינן ניתנות לפגיעה בשל כך , כמו שכל עבריין באשר הוא לא נשללת ממנו אזרחותו. 

אזרחות לטעמך, הינה אחת הזכויות המאפשרות לאנשים לחיות בשיוויון, ומאפשרות נקודת פתיחה שווה לבני האדם, ולכן , כאשר אדם אזרח אי אפשר לשלול את אזרחותו אלא במקרי קיצון כפי שמוגדר בחוק, וגם זאת יש לעשות בזהירות רבה. מעבר לכך, את מציגה עמדה הרואה בהצעת החוק שעומדת לדיון הצעה שעיקרה פגיעה אפשרית בזכויות אדם טבעיות - לצד הזכות לשיווין (והחשש שיש כאן כוונה תחילה של התייחסות שונה לקבוצת המיעוט אל מול קבוצת הרוב במדינה), גם הזכות לחירות על נגזרותיה השונות (חופש הביטוי, חופש ההתאגדות , חירות המחשבה והדעה, חופש המצפון ועוד). את מאמינה שמדינה שבאה על מנת לצמצם זוכיות אלה עלולה לפגוע במהות הדמוקרטיה שלה. 


משאבים

מערכה - 01

מערכה 1: ישיבת וועדת חוקה חוק ומשפט



1.

הודעה פומבית

ברוכים הבאים לישיבת הוועדה. 

הזמנו את כולכם להביע את דעתכם לגבי החוק המוצע המחבר בין סוגיית נאמנות למדינה לבין קבלת אזרחות מחד ושמירה על אזרחות מנגד. 

אנו מעוניינים לשמוע את דעתכם על מנת שהוועדה תוכל לגבש את המלצתה.



2.

הודעה פרטית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

ח"כ דובי דוברמן:

עליך להסביר את ההגיון שעומד מאחורי הצעת החוק. מדוע לדעתך יש קשר בין נאמנות לבין  שימור האזרחות. ברור לך שמי שאזרח של המדינה חייב להיות נאמן לה, אחרת, האזרחות לא מגיעה לא. ולכן יש קשר בין זכויות אזרחיות לבין מידת הנאמנות למדינה. 

מר איאד אלבלדי:

הגעת לכאן כנציג ציבור. חשוב לך לחדד לחברי הוועדה את הבעייתיות שבהצעת החוק. את הפגיעה האפשרית בציבור שלם, ויותר מכך חוק שכזה עלול לייצר מתח מיותר בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי במדינה. 

הגב' יהודית אבן חן:

הגעת לוועדה מעופרה, וגם את מייצגת ציבור שלם. 

חשוב לך לשמור על הצביון היהודי של המדינה, להבהיר שיש לשמור על צביון זה, ולגיטימי לדרוש הכרה של כלל האזרחים בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. 

מר ישראל שוחר שלום:

הגעת לוועדה כי הנושא חשוב לך. אתה אזרח מהשורה, שמרגיש שבמקרה זה הצעת החוק המדוברת היא נדבך נוסף בפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. 

אתה מקשה בשאלות לנוכחים, ומנסה לברר את כוונותיהם ומעמת אותם אם החשש הכנה שלך לדמוקרטיה בישראל. 

הגב' אור גווילי:

את אשת המקצוע בנושא זכויות אדם ואזרח. מטרתך להבהיר את הסכנה בפגיעה האפשרית בזכויות האדם , בערכי השיווין והחירות וכתוצאה מכך בפגיעה בהוויה הדמוקרטית של מדינת ישראל. 

 



3.

הודעה פומבית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

וואוו.... הדיון כאן סוער! 

אל תחששו להמשיך ולהביע את דעתכם! אתגרו את יתר המשתתפים ונסו להבהיר לוועדה את עמדתכם!



4.

הודעה פומבית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

בקרוב מסתיימת ישיבת הוועדה!

הסתכלו סביב ותראו עד כמה האנשים בקהל איתכם. זה הזמן להשמיע דעות אחרונות. 

אני מבקש מכל אחד ואחת לציין דמות אחת מחברי הפאנל שאתם ממש לא מסכימים איתה, ולהסביר מדוע.



הצבעה

עכשיו, אחרי ששמעת והשמעת את הטיעונים השונים , זה הזמן להביע את דעתך האמיתית (לא זו ששיחקת במשחק) 

האם יש לחוקק חוק המחבר בין נאמנות למדינה לבין קבלת אזרחות ושמירה עליה?



אפשרות 1
אני מאמינ/ה שיש לחוק שכזה מקום
אפשרות 2
אני לא מאמינ/ה שלחוק כזה יש מקום
אפשרות 3
יש לי רעיון אחר, אני מעוניינ/ת להעלותו במליאה


הודעת תוצאה למקרה שרוב חברי הקבוצה הצביעו אפשרות



אפשרות 1

יש רב המאמין שיש חשיבות לקיומו של חוק המחבר בין נאמנות לבין אזרחות. 


אפשרות 2

רב המשתתפים מאמינים שאין מקום לחוק שמחבר בין נאמנות לבין אזרחות


אפשרות 3

נראה שיש עוד הרבה רעיונות לפתרון הסוגיה. 




נקודות מעניינות לדיון

1. מהו הקשר בין קיומן של זכיות אדם ואזרח לבין דמוקרטיה? 

2. אילו ביטויים של חוסר נאמנות יש למדינה. האם ביקורת על התנהלות ממשלה יכולה להיות ביטוי לחוסר נאמנות? מהי הסכנה במקרים אלו?