ההחלטה הגורלית - תסריט המשחק דיון בנושא דילמת השילומים


רקע

גיא היה מאושר. הוא קבל ליום הולדתו משקפי מציאות מדומה. מיד לאחר שהרכיב אותם להפתעתו הוא מצא את עצמו בשנת 1952 במרכז הפגנה סוערת בכיכר ציון, הוא הצליח לזהות את הדמות הנואמת בהפגנה- מר מנחם בגין.

האנשים שאיתם דבר בכיכר אמרו לו שממשלת ישראל שבראשה עומד דוד בן גוריון פתחה במשא ומתן עם גרמניה על קבלת פיצויים לניצולי השואה ולמדינת ישראל עבור הסבל והנזק החומרי שנגרם ליהודים בתקופת השואה.

עזרו לגיא לגבש עמדה ולהחליט האם הוא נשאר בהפגנה ומתנגד לקבלת השילומים או תומך בקבלתם.

 

 

הדמויות

דוד בן- גוריון ראש הממשלה

נולד ב-16 באוקטובר 1886 בפלונסק בפולין. עלה ארצה בשנת 1906. היה ראש ההנהגה של "מינהלת העם", המוביל והדוחף להקמת המדינה. ב-14 במאי 1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל והקים את הממשלה הזמנית שלה, אשר בה שימש ראש הממשלה ושר הביטחון.  מראשי תנועת העבודה. השכלה: לימודי משפטים. 


המשימה שלך

דוד בן גוריון היקר,

אחריות רבה רובצת על כתפיך, אתה ראש ממשלה של מדינה צעירה דלת תקציב ומרובת עולים חדשים.

עליך להפגין את כישורי המנהיגות שלך ולהוביל את העם להבנה שקבלת השילומים מגרמניה חשובה מאוד לחיזוקה של מדינת ישראל.


משאבים

מערכה - 01

מנחם בגין יושב ראש מפלגת חירות

נולד בבריסק שבפולין בשנת 1913. קבל חינוך ציוני יהודי בבית הוריו. היה מפקד קן בית"ר בבריסק. למד משפטים בורשה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט מורשה לוילנה ובספטמבר 1940 נתפס ע"י הסובייטים ונשלח למחנה בסיביר. בשנת 1941 שוחרר והתגייס לצבא הפולני. ב23 ביוני 1941הוריו ואחיו של בגין, אשר נשארו בבריסק, נרצחו על-ידי הגרמנים לאחר שהללו כבשו את העיר. בשנת 1942 עלה מנחם בגין לישראל והתמנה לתפקיד מפקד האצל. עם הקמת המדינה הקים את תנועת חירות ועמד בראשה כמנהיג האופוזיציה. בשנת 1977 התמנה לראש ממשלה. 


המשימה שלך

מנחם בגין היקר,

כמנהיג האופוזיציה אחריות רבה מוטלת עליך רק אתה יכול לגרום לממשלה על-ידי הפעלת לחץ ציבורי לשנות את עמדתה. עליך לשכנע את העם לתמוך בדעתך ולא להסכים לקבלת השילומים.

 


משאבים

מערכה - 01

דוד הורוביץ מנכל משרד האוצר

יליד גליציה, עלה לארץ ישראל ב-1920. היה מראשוני השומר הצעיר וממייסדי קיבוץ בית אלפא. במהלך פעילותו הציבורית שימש כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית. לאחר קום המדינה מונה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. בתפקידו זה היה מראשוני הנושאים ונותנים עם מערב גרמניה בעניין הסכם השילומים, פיקח על הקמת בנק ישראל. 


המשימה שלך

דוד יקר,

אחריות רבה רובצת על כתפייך. כמנכ"ל משרד האוצר אתה מודע למצב הכלכלי הקשה שבו נמצאת המדינה. 

עלייך לשכנע את הציבור שחייבים לתמוך בקבלת השילומים מגרמניה.

 

 


משאבים

מערכה - 01

שרה כהן ניצולת שואה

עלתה לישראל מחבל ווהלין שבפולין בגיל 22 עם עלית הנוער כשהטלר עלה לשלטון. התחתנה עם יוסף שהיה חבר שלה בתנועה. הוריה, ארבעת אחיותיה ואחיה נשארו בפולין. בתום מלחמת העולם השניה, התברר לשרה שהוריה ואחיה נלקחו לאושוויץ היא היחידה ממשפחתה המורחבת ששרדה. כולם ניספו בשואה.


המשימה שלך

שרה יקרה,

יום יום זכרה של משפחתך והגעגועים אליהם מלוים אותך. שמעת בחדשות שממשלת ישראל מנהלת משא ומתן עם גרמניה על תשלומים עבור הרכוש והסבל שנגרם להם. אין תשלום שיכול לפצות אותך. את מתנגדת באופן נחרץ להסכם השילומים.

 


משאבים

מערכה - 01

ארד כספי רואה חשבון

מנהל משרד רואה חשבון. בעל ותק של  25 שנה בתחום. מומחה בתחומים מיסים וקניין.

למד משפטים וראיית חשבון באוניברסיטה העברית וסיים בהצטיינות. נשוי ואב לשלושה ילדים. גר בירושלים.


המשימה שלך

ארד יקר, 

כרואה חשבון עליך להציג נתונים עדכניים לציבור שיעזרו לו להבין את התועלת שיפיק מקבלת תשלומים מגרמניה.

 


משאבים

מערכה - 01

מערכה 1: דילמת השילומים



1.

הודעה פומבית

בשנת 1952- שש שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה זכר השואה היה עדיין טרי : גרמניה ואזרחיה היו מטרה לרגשות איבה ושנאה, רוב אזרחי ישראל לא קנו מוצרים שיוצרו בגרמניה, ברדיו לא השמיעו שירים בגרמנית ועל הדרכונים הישראליים הטביעו חותמת: "מותר לכל הארצות – חוץ מגרמניה". למרות זאת החליט ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון להוביל מהלך של "נורמליזציה" ביחסי גרמניה-ישראל, ולפתוח במשא ומתן עם גרמניה על תשלום פיצויים לניצולי השואה ולמדינת ישראל עבור הסבל והנזק שנגרמו ליהודים בתקופת השואה.

הויכוח על משא ומתן ישיר עם גרמניה פילג את הציבור לשני מחנות: אילו שתמכו בהסכם ואילו שהתנגדו לו.



2.

הודעה פרטית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

דוד בן- גוריון:

ראש הממשלה מר דוד בן גוריון,

העם קרוע ומפולג. עליך לאחד את העם, לחזק את סמכותך ולמצוא טיעונים שישכנעו את הציבור לקבל את כספי השילומים מגרמניה.

היעזר במרכז המשאבים כדי לחזק את טיעוניך.

 

מנחם בגין :

מר מנחם בגין,

אתה מתנגד באופן נחרץ לקבלת השילומים. עליך לשכנע את העם בכל כוחותיך שהסכם שילומים עם גרמניה לא מתקבל על הדעת.

היעזר במרכז המשאבים לביסוס טיעונייך.

דוד הורוביץ:

מר דוד הורוביץ,

אתה מודע לבעיות הכלכליות הקשות של מדינת ישראל.

עלייך לאמץ טיעוניים ראציונליים על-מנת לשכנע את העם לתמוך בהסכם השילומים.

היעזר במרכז המשאבים.

 

שרה כהן:

שרה כהן יקרה,

בלילות האחרונים אינך מצליחה להרדם. המחשבה שמנהלים משא ומתן עם הגרמנים לא נותנת לך מנוח.

חשבי על טיעונים שישכנעו את כל העם לא לתמוך בהסכם השילומים.

 

ארד כספי:

ארד כספי יקר,

במשרדך שוקדים יום ולילה על חישובי תקציבי המדינה.

עליך לגבש טיעונים  שימחישו לניצולי השואה  את התועלת הכלכלית  שבהסכם השילומים.

היעזר במרכז המשאבים.

 



3.

הודעה פומבית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

חדשות היום: קאנצלר גרמניה קונרד אדנאואר הכריז היום:

"גרמניה נוטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים כלפי העם היהודי". 



4.

הודעה פומבית (זמן מה אחרי הודעה קודמת)

הטיעונים שהעלת מעניינים מאוד. כדאי להיעזר במקורות המידע לגיבוש טיעונים נוספים.



הצבעה

לאחר ששמעת את כל הטיעונים מה דעתך האישית?

האם את/ה בעד או נגד הסכם השילומים עם גרמניה.



אפשרות 1
בעד קבלת השילומים מגרמניה
אפשרות 2
נגד קבלת השילומים מגרמניה


הודעת תוצאה למקרה שרוב חברי הקבוצה הצביעו אפשרות



אפשרות 1

ב-9 בינואר 1952 קיבלה הכנסת החלטה על קבלת השילומים ברוב של 61 נגד 50. ב 10 בספטמבר 1952 חתמו ישראל (שר החוץ שרת) וגרמניה (הקאנצלר אדנואר) על הסכם שילומים, שבמסגרתו שילמה גרמניה המערבית במשך כעשור 800 מיליון דולר. לכספי השילומים נודעה חשיבות מרכזית בכלכלה הישראלית. הכספים נותבו לפיתוח המשק, החקלאות. חלק נכבד מהכסף שימש לשיפור מנגנוני קליטת העלייה ולרווחת העולים החדשים ובהם ניצולי שואה לא מעטים. 

הסכם השילומים עם מדינת ישראל הוביל מאוחר יותר לחתימת הסכם פיצויים אישי לניצולי השואה. במסגרת הסכם זה נקבעו פיצויים וקצבות חודשיות (רנטות) לניצולי השואה. 


אפשרות 2

ב-9 בינואר 1952 קיבלה הכנסת החלטה על קבלת השילומים ברוב של 61 נגד 50. ב 10 בספטמבר 1952 חתמו ישראל (שר החוץ שרת) וגרמניה (הקאנצלר אדנואר) על הסכם שילומים שבמסגרתו שילמה גרמניה המערבית במשך כעשור 800 מיליון דולר. לכספי השילומים נודעה חשיבות מרכזית בכלכלה הישראלית. הכספים נותבו לפיתוח המשק, החקלאות. חלק נכבד מהכסף שימש לשיפור מנגנוני קליטת העלייה ולרווחת העולים החדשים ובהם ניצולי שואה לא מעטים. 

הסכם השילומים עם מדינת ישראל הוביל מאוחר יותר לחתימת הסכם פיצויים אישי לניצולי השואה. במסגרת הסכם זה נקבעו פיצויים וקצבות חודשיות (רנטות) לניצולי השואה.




נקודות מעניינות לדיון

הסכם השילומים יצר פילוג בעם כיצד לדעתכם ניתן היה לישב את המחלוקת?

מה למדתם מדילמת הסכם השילומים על קבלת החלטות?

האם לדעתכם החלטת הממשלה לקבל את השילומים היתה נכונה?

כיצד באה לידי ביטוי מנהיגותם של בן גוריון ובגין בויכוח על נושא השילומים?

מצבם הכלכלי של ניצולי השואה כיום.

החלק שלא שולם עדיין בהסכם השילומים- חלקה של גרמניה המזרחית.

http://www.themarker.com/opinion/1.2470296