"הדתה שמדתה" - תסריט המשחק האם תלמידי בית ספר ממלכתי בישראל צריכים לערוך קבלת שבת וקידוש במסע בית ספרי?


רקע

תלמידי שכבה יא' בבית הספר אחד העם בתל-אביב מרגישים מראשית השנה שמשהו השתנה בבית הספר. 

בספטמבר, עם חזרתם מחופשת הקיץ, מצאו שעל כל דלתות הכיתות בבית הספר הותקנו מזוזות.
דבר שלא היה בשנים קודמות. 

לקראת חג סוכות הוצבה סוכה גדולה בכניסה לבית הספר.

בחנוכה התקיים טקס הדלקת נרות חגיגי בחצר בית הספר. מקהלת בית הספר שרה שירי חג וסופגניות חולקו. 

בפסח, יצאה משלחת מתלמידי השכבה לפולין.
המסע לפולין מזמן לתלמידים למידה משמעותית על האסון הגדול שארע לעם היהודי.

היום השני למסע היה יום שישי. בשובם למלון, כינס מנהל בית הספר את התלמידים והודיע כי בערב (ערב שבת) עליהם להגיע כולם בחולצות לבנות לחדר האוכל, שם תתקיים קבלת שבת ויערך קידוש.

"זהו טקס בית ספרי והנוכחות חובה!" אמר המנהל.

התלמידים התפזרו לחדרים, אולם בקבוצות הוואטסאפ, בחדרים ובמסדרונות המלון החלה מהומה. 

בערב, בכניסה לחדר האוכל, חולקו לבנים כיפות שהובאו מבעוד מועד על ידי בית הספר.

תלמידים רבים טענו כי אסור למנהל לכפות עליהם לערוך קידוש. בכלל, נמאס להם מכל ההדתה שעובר בית הספר. קודם מזוזות, סוכה.... מה יהיה הסוף? אנחנו, טענו המתקוממים, חילונים.
אין לנו דבר עם הקידוש. 

מנגד, תלמידים אחרים טענו כי זה בית ספר יהודי ישראלי במדינת ישראל- מדינת העם היהודי.
אין בכך כל הדתה. קידוש זה המינימום היהודי.

לאחר שובה של המשלחת, ובעקבות הסערה, התכנס ועד ההורים הבית ספרי ודן בשאלה:
האם יש לקיים טקס קבלת שבת משותף לכל התלמידים ואנשי הצוות היוצאים לפולין?

הדמויות

אורי לב תלמיד יא'

אורי נולד וגדל ברמת אביב. הוא מגיע ממשפחה חילונית מדורי דורות.

הוא נצר למשפחה שעלתה לארץ ישראל עוד בימי העלייה השנייה.
משפחתו היא ממקימי ת"א.

אביו מרצה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א ואמו אשת הייטק מצליחה. 

אורי למד בבית ספר שונים בחו"ל, בזמן שהוריו היו בשליחות במדינות שונות. 

כעת הוא מדריך בתנועת הצופים, מתכונן לשירות הצבאי ועובד כמלצר בחוף תל ברוך צפון שם הוא גם אוהב לגלוש גלים.

אורי מגדיר עצמו אתאיסט. הוא לא מאמין באלוהים. הוא מאמין באדם!
בימי שישי בערב, הוא נשאר לעבוד בשבט הצופים עד מאוחר ולאחר מכן יוצא עם חברים.


המשימה שלך

אתה היית במסע המדובר לפולין והייתי ממנהגי המחאה נגד קבלת השבת.
לבסוף הגעת לטקס אך עמדת בפינה ועזבת מיד עם סיומו. יחד עם עוד כמה חברה, ישבתם בלובי ושרתם עם הגיטרה שירים שונים. אחר כך דיברתם על המסע והחוויות במהלכו. 

ספר לוועדה על  התהליך שעובר על בית הספר. הסוכה, המזוזות. כבר אז זה הרגיז אותך. אולי ההורים לא שמים לב לכך.

שכנע אותם שמדובר בכפייה דתית ובתהליך ברור של התדה.
כנער חילוני ישראלי אתה לא חושב שבית הספר צריך להכריח לקיים טקס דתי.
אני קודם כל ישראלי. ובכלל, היו במשלחת תלמידים ואנשי צוות שאינם יהודים. הדבר פוגע בהם.

אם היו שאולים אותך, יש לך המון רעיונות לפעילויות משותפות בערב שבת:
מה אם קצת "שירה בציבור" , פעילות גיבוש, רקע היסטורי ודיונים על פוליטיקה או נושאים אחרים.  למה הכל חייב להיות דתי?


משאבים

מערכה - 01

ישראל כהן הורה

ישראל הוא הורה לנער שיצא למשלחת לפולין.

משפתחם מתגוררת בשכונת התקווה מתוך תפיסה אידאולוגית של שילוב אוכלוסיות שונות במרחב.  ישראל פעיל "בפורום החילוני" הקורא להקמה של זרם חינוך חילוני נפרד. 

ישראל מתנגד באופן עקרוני להתגברות לימודי היהדות בביתי הספר הממלכתיים בשנים האחרונות.
כשבנו סיפר על קבלת השבת שנערכה בפולין, ועל דרישת המנהל מכל התלמידים והמורים להגיע לטקס, היה הדבר סימן ברור עבורו: יש לצאת למאבק!


המשימה שלך

אתה מנסה לשכנע את פורום ההורים כי המסע לפולין הוא הזדמנות ללמוד על עוולות שבין אדם לאדם. יש כאן לקח אנושי ולאו דווקא "יהודי".

הנאצים רדפו אחרי קבוצות מיעוט שונות, מלבד היהודים, והפעילו הסתה אלימה כלפיהם. 

ספר לפורום כי גם ככה המסע לפולין מתייחס רק לקרבנות היהודים.
עריכת קידוש שבו נאמר "כי באנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" אינה מתאימה לחילונים הרואים בכל בני האדם שווים. 

לכן אתה מבקש להקים זרם חינוך חילוני נפרד, ועד אז, לא להכריח את התלמידים להשתתף בטקסים דתיים.
את הקידוש שישמרו לבית הספר הדתי. בשנה הבאה, אין לערוך טקס קבלת שבת בית ספרי. 

זה בטוח! 


משאבים

מערכה - 01

ספיר קדוש תלמידת יא'

ספיר עברה עם משפחתה לתל אביב רק לפני שנתיים. היא הגיעה מירושלים.

היא באה ממשפחה מסורתית. סבה היא רב חשוב בירושלים.
הוריה בעלי רשת חנויות תכשיטים מצליחה והם גאים מאוד בבתם.

ספיר מאוד אוהבת את תל-אביב ושמחה על המעבר. אולם, מדי פעם היא מתגעגעת לאווירת השבת והחג בירושלים, דבר החסר לה מאוד בתל אביב החילונית. 

היא אוהבת לרקוד, ואפילו עברה קורס מדריכות זומבה. היא עובדת ביחד עם אורי לב בחוף תל ברוך, אולם היא לא עובדת בשבתות. שניהם הוזמנו לוועדה.

עם בואה לבית הספר, הופתעה לגלות שאין מזוזות. לכן, בראשית השנה הזאת, שמחה על קיבוען. 

ספיר התרגשה מאוד לקראת הנסיעה לפולין, המסמלת בעבורה שייכות לעם היהודי לאורך הדורות. 
כשהמנהל הודיעה על קבלת השבת, שמחה מאוד. היא פתנה למנהל וביקשה שרוי, חברה הקרוב, יערוך את טקס הקידוש. 


המשימה שלך

עלייך לשכנע את הוועדה כי רב התלמידים באים מבתים מסורתיים, ושרוב השנה לא מכבדים את אמונתם ומסורתם.

בית הספר לדעתך הוא ממלכי יהודי. ועל כן, טוב יהיה אם יקיים טקסיים יהודיים.

ספרי לוועדה, כי ראית בקבלת השבת בפולין הזדמנות להראות לחבריך החילונים את הצד היפה של היהדות, של המסורת. ללמדם שירים של קבלת שבת, להתלבש באופן חגיגי ולהיות כולם ביחד. 

את טוענת כי אף פעם לא נפגשים התלמידים במועדי ישראל. תמיד מדברים על החגים והשבת בכיתה, אבל מה אם לחוות בפועל.

במסע יש הזדמנות שלא חוזרת להיות יחד גם בשבת.


משאבים

מערכה - 01

אבי גולן הורה

אבי הוא איש צבא. מג"ד בצנחנים. בן למשפחה תל-אביבית ותיקה, ממקימי שכונת יד אליהו.

אבי עבר עם משפחתו לצפון תל-אביב באחרונה ומספר לילדיו בגאווה על "השכונה של פעם" - יד אליהו. איך נהג לרדת ולשחק עם חבריו, מתפלל בבית הכנסת השכונתי בשבתות ואז רוכב על אופניו לגלוש בים. 

אצל אבי בגדוד, בכל שבת עורכים קידוש בחדר האוכל יחד עם כל החיילים: חילונים, דתיים, אתאיסטיים ואפילו דרוזים. אין בכך כל בעיה או קושי. זאת מדינת ישראל. 

אבי היה מהדוחפים הגדולים לקביעת המזוזות והדבר נראה בעיניו ממש פשע. יש לשמור על המרחב יהודי לדעתך, ולכבד את המרחב האישי של כל אדם. 

אתה לא חבר בוועד ההורים. אין לך זמן לזה. אבל היום הגעת במיוחד מתרגיל חיילי בצפון.
הגיע הזמן לעצור את השטויות שההורים בבית הספר המתנשא הזה עושים!


המשימה שלך

עלייך לשכנע את הוועדה כי מה שמקובל בכל הגופים הממלכתיים, כמו צה"ל ומשרדי הממשלה ובמיוחד בתי הספר, צריך להיות מקובל גם כאן. 
ברור שגם במסע הבא צריך לערוך קידוש, מבחינתך לצאת שנה הבאה למסע יחד עם בתך הצעירה ולבדוק שזה קורה. 

למה בכלל צריך את ההתחכמות הזאת? שיערכו קידוש, וזהו!
מי שלא רוצה, שישב בשקט בצד ושיכבד. 
כמו כששרים את ההמנון. גם אם אינך מזדהה אם המילים כי אינך יהודי, עלייך להתרגל למצב ולהבין שזאת מדינת היהודים. 


משאבים

מערכה - 01

יונת שלום הורה

יונת ומשפחתה גרים במרכז ת"א, בצפון הישן. יונת פעילה כבר שנים רבות בעמותת תנו לחיות לחיות וכן פעילה ב"פורום הרב תרבותי בתל-אביב".

יונת עוסקת בהדרכת טיולים ברחבי העולם עם התמחות במזרח אסיה: סין, הודו ולאוס. 

המוטו שלה בחיים הוא "חיה ותן לחיות". בנה לומד מכיתה ז' בבית הספר והיא דווקא מרוצה מהעושר התרבותי אליו נחשפים התלמידים. פעם האזינו לקונצרט קלסי, פעם להרצאה על ננו-טכנולוגיה ובחגים, נתנו התייחסות גם לחדים היהודים וגם לחגים של המורים המוסלמים. 

בית הספר לדעתה, צריך לשקף את הרב תרבותיות בחברה. ועל כן, יש מקום לכולם, על נטיותיהם המגדריות ודתיות. 


המשימה שלך

נסי לשכנע את הוועדה שאין בעיה לערוך קבלת שבת וקידוש, בתנאי שתהייה אפשרות לקיים במקביל גם קבלת שבת וקידוש שוויוני, שבו אישה מקדשת על היין (מורה או תלמידה) וכן, אפשרות לקיים טקס חילוני אלטרנטיבי עבור התלמידים החילוניים. כמובן שאם יש במשלחת מורים או תלמידים בני דתות אחרות, ראוי שגם הם יקבלו במה וזמן, לקיים בנפרד את טקסיהם הדתיים.

לא חייבים כולם ביחד את אומרת לוועדה, "חייה ותן לחיות" איש איש באמונתו. 


משאבים

מערכה - 01

מערכה 1: דיון בוועד ההורים



1.

הודעה פומבית

שלום להורים ולתלמידים המשתתפים בישיבה המשותפת. כיושב ראש ועד ההורים, אני אנהל את הישיבה.

התכנסו כדי לדון בשאלה, האם על בית הספר לקיים קבלת שבת וקידוש מטעמו במהלך המסע לפולין. 

כיושב ראש ועד ההורים ברצוני להזכיר לכולם  שהסוגיה העומדת לפנינו - טקס קבלת השבת והקידוש - היא רק ביטוי אחד של שאלה רחבה יותר ובעלת משמעות רבה: מה אופיו וזהותו של בית הספר שלנו? 

בסוף הדיון נצביע ונקבל החלטה בדבר קבלת השבת והקידוש.

 



2.

הודעה פרטית (זמן קצר אחרי הודעה הקודמת)

אורי לב:

אתה היית במסע המדובר לפולין והייתי ממנהגי המחאה נגד קבלת השבת.
לבסוף הגעת לטקס אך עמדת בפינה ועזבת מיד עם סיומו. יחד עם עוד כמה חברה, ישבתם בלובי ושרתם עם הגיטרה שירים שונים. אחר כך דיברתם על המסע והחוויות במהלכו. 

ספר לוועדה על  התהליך שעובר על בית הספר. הסוכה, המזוזות. כבר אז זה הרגיז אותך. אולי ההורים לא שמים לב לכך.

שכנע אותם שמדובר בכפייה דתית ובתהליך ברור של התדה.
כנער חילוני ישראלי אתה לא חושב שבית הספר צריך להכריח לקיים טקס דתי.
אני קודם כל ישראלי. ובכלל, היו במשלחת תלמידים ואנשי צוות שאינם יהודים. הדבר פוגע בהם.

אם היו שאולים אותך, יש לך המון רעיונות לפעילויות משותפות בערב שבת:
מה אם קצת "שירה בציבור" , פעילות גיבוש, רקע היסטורי ודיונים על פוליטיקה או נושאים אחרים.  למה הכל חייב להיות דתי?

ישראל כהן:

אתה מנסה לשכנע את פורום ההורים כי המסע לפולין הוא הזדמנות ללמוד על עוולות שבין אדם לאדם. יש כאן לקח אנושי ולאו דווקא "יהודי".

הנאצים רדפו אחרי קבוצות מיעוט שונות, מלבד היהודים, והפעילו הסתה אלימה כלפיהם. 

ספר לפורום כי גם ככה המסע לפולין מתייחס רק לקרבנות היהודים.
עריכת קידוש שבו נאמר "כי באנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" אינה מתאימה לחילונים הרואים בכל בני האדם שווים. 

לכן אתה מבקש להקים זרם חינוך חילוני נפרד, ועד אז, לא להכריח את התלמידים להשתתף בטקסים דתיים.
את הקידוש שישמרו לבית הספר הדתי. בשנה הבאה, אין לערוך טקס קבלת שבת בית ספרי. 

זה בטוח! 

ספיר קדוש:

עלייך לשכנע את הוועדה כי רב התלמידים באים מבתים מסורתיים, ושרב השנה לא מכבדים את אמונתם ומסורתם.

בית הספר לדעתך הוא ממלכי יהודי. ועל כן, טוב יהיה אם יקיים טקסיים יהודיים.

ספרי לוועדה, כי ראית בקבלת השבת בפולין הזדמנות להראות לחבריך החילונים את הצד היפה של היהדות, של המסורת. ללמדם שירים של קבלת שבת, להתלבש באופן חגיגי ולהיות כולם ביחד. 

את טוענת כי אף פעם לא נפגשים התלמידים במועדי ישראל. תמיד מדברים על החגים והשבת בכיתה, אבל מה אם לחוות בפועל.

במסע יש הזדמנות שלא חוזרת להיות יחד גם בשבת.

אבי גולן:

עלייך לשכנע את הוועדה כי מה שמקובל בכל הגופים הממלכתיים, כמו צה"ל ומשרדי הממשלה ובמיוחד בתי הספר, צריך להיות מקובל גם כאן. 
ברור שגם במסע הבא צריך לערוך קידוש, מבחינתך לצאת שנה הבאה למסע יחד עם בתך הצעירה ולבדוק שזה קורה. 

למה בכלל צריך את ההתחכמות הזאת? שיערכו קידוש, וזהו!
מי שלא רוצה, שישב בשקט בצד ושיכבד. 
כמו כששרים את ההמנון. גם אם אינך מזדהה אם המילים כי אינך יהודי, עלייך להתרגל למצב ולהבין שזאת מדינת היהודים. 

יונת שלום:

ספרי להם על הגישה הרב תרבותית - יש מקום לכולם/ן.

נסי לשכנע את הוועדה שאין בעיה לערוך קבלת שבת וקידוש, בתנאי שתהייה אפשרות לקיים במקביל גם קבלת שבת וקידוש שוויוני, שבו אישה מקדשת על היין (מורה או תלמידה) וכן, אפשרות לקיים טקס חילוני אלטרנטיבי עבור התלמידים החילוניים. כמובן שאם יש במשלחת מורים או תלמידים בני דתות אחרות, ראוי שגם הם יקבלו במה וזמן, לקיים בנפרד את טקסיהם הדתיים.

לא חייבים כולם ביחד את אומרת לוועדה, "חייה ותן לחיות" איש איש באמונתו. 



הצבעה

חברים, 

הדיון הסתיים ושמענו את הקולות של התלמידים וההורים. כעת הגיע הזמן להחליט. האם בשנה הבאה יש לקיים טקס בית ספרי רשמי של קבלת שבת וקידוש במהלך המסע לפולין?



אפשרות 1
לא - בשנה הבאה לא תתקיים קבלת שבת מטעם בית הספר. קבלת שבת היא עניינו האישי של כל תלמיד
אפשרות 2
כן - בשנה הבאה תתקיים קבלת שבת כפי שהתקיימה במסע הנוכחי לפולין
אפשרות 3
כן - אולם יש להקים פורום שיקבע מהם התכנים הראויים ביותר לקבלת שבת משותפת בבית הספר שלנו


הודעת תוצאה למקרה שרוב חברי הקבוצה הצביעו אפשרות



אפשרות 1

אפשרות 2

אפשרות 3



נקודות מעניינות לדיון

  • באיזו מידה הדמויות שהשתתפו בדיון מייצגות היטב את הדעות בבית הספר שלנו?

  • אם איזו דמות הזדהיתם באופן אישי?

  • באיזו דרך יכול וצריך בית ספר לקבל החלטות מסוג זה?