אלג'יריה- המאבק לעצמאות דיון פורה בבית סוהר אלג'יראי העוסק בדילמת המאבק לעצמאות אלג'יריה




בשנים 1954-1962 יצאה אלג'יריה במאבק לעצמאות כנגד השלטון הצרפתי הכובש. ב3 ביולי 1962 אלג'יריה נחשבה כמדינה עצמאית. 

במהלך שנות המאבק לעצמאות, בבית הסוהר באלג'יריה, נוצר דיון סוער בין קבוצת אסירים בעניין העצמאות לאלג'יריה. נכחו אסירים מכל צדדי המאבק- כאלו שתומכים במאבק, ומנגד כאלו שמתנגדים לו. 



תסריט המשחק | תצוגה מקדימה
נושא לימוד:
כיתות: י' - יב'
יוצר/י המשחק : נועה אטל, ליה בן עטר, מישל בלנק ושביט דרשן

דרישות מוקדמות

יש לקרוא את דף המידע המצורף בנושא עצמאות אלג'יריה, בכדי ליצור הבנה וידע על המשחק. 


נועה אטל, ליה בן עטר, מישל בלנק ושביט דרשן

הכירו את המשתתפים


  • ז'אק ברנרד

    בצרפת היו דעות שונות בנוגע לשלטון הצרפתי באלג'יריה- כאלה שתמכו בהמשך השלטון הצרפתי, וכאלה שהתנגדו להמשך השלטון הצרפתי ותמכו בשחרור אלג'יריה. ז'אק ברנרד היה אחד מהאזרחים שהתגוררו בצרפת, והתנגד לכך שתמשיך להיות שליטה צרפתית באלג'יריה. בשנת 1954, ז'אק הגיע לאלג'יריה במטרה להשתתף במרד הFLN כנגד השלטון הצרפתי, ונעצר בעקבות התנהגות לא הולמת. ז'אק הועבר לבית הסוהר באלג'יריה.

    הצרפתים שתמכו בשחרור אלג'יריה משליטה צרפתית, וביניהם גם ז'אק, טענו כי העובדה שצרפת צריכה להשקיע משאבים וכסף בשטח הכבוש שלה, גורמת לאוכלוסייה הצרפתית בצרפת להיחלש, ולכלכלה בצרפת לצנוח. אלג'יריה היא מעין נטל על צרפת, שמוסיפה לצרפת דאגות וצרות. בנוסף לכך, יש האומרים כי השתלטות צרפת על אלג'יריה גרמה לכך שמעמדה האירופי של צרפת נחלש ביותר והיא איבדה את הדומיננטיות שהייתה לה באירופה. ז'אק מאמין ששליטת צרפת באלג'יריה צריכה להיפסק בכדי להשיב לצרפת ולאזרחיה את מעמדה הקודם.

  • קרים בוקרה

    קרים נולד וחי באלג'יריה , הוא נחשב לתלמיד מצטיין בלימודים , עד שהשלטון הצרפתי כבש את אלג'יריה . את קרים גייסו לחיל היבשה הצרפתי באלג'יריה . קרים תמיד נחשב לחייל שעשה את עבודתו בצורה מצוינת והיה לו חשוב להפריד בין עבודתו הצבאית בחיל הצרפתי , לבין משפחתו האלג'יראית . בשנת 1954 בשל אי ציות לפקודה מהממונים עליו (פקודה אשר ידע שתפגע במשפחתו ) הוא נכנס לכלא . בתקופה שבה נכנס לכלא ,לאנשים בכלא כבר היו דעות לגבי המאבק , לכל אחד היו טענות שונות .

    קרים נמצא בדילמה האם להצטרף למאבק לעצמאות של עמו או להישאר נאמן לצבא הצרפתי שמשלם את משכורתו: קרים בוקרה. קרים נמצא בהתלבטות מאוד קשה , מצד אחד הצבא הצרפתי משלם לו משכורת מכובדת , שאותה הוא גם שולח ועוזר למשפחתו להתקיים , מצד שני הוא רוצה להישאר נאמן לעמו, ומשפחתו . הוא רוצה שהעם שלו יהיה חופשי, ובמהלך עבודתו הוא ראה מנקודת המבט שלו כמה אלג'יראים סבלו מהשלטון הצרפתי .

    לבסוף, אחרי מאבק עצמי קשה, החליט קרים להשתתף במאבק כנגד השלטון הצרפתי , הוא ניחם את עצמו בזה שהוא במילא בכלא , ואין לו מה להפסיד . הוא החליט שהוא רוצה להיות נאמן לעמו, למשפחתו, וחבריו. חבריו לכלא שכנעו אותו שהתושבים האלג'יראים אינם רוצים להיות תחת השלטון הצרפתי ונאבקים לעצמאותם, הם לא רוצים להיות כפופים לשלטון הצרפתי, אלא להשיג לעצמם ריבונות ועצמאות מדינית.

  • אדמונד מרטין

    חייל מהצבא הצרפתי אשר התגייס בגיל 19 בשנת 1950 . במהלך שנת 1954 ,היה מרד של האלג׳ירים והוא היה אחד מהחיילים ששמרו על הסדר, במהלך המרד התחרשה קטטה של כמה אלג'יראים וחיילים צרפתים שבה נמצא חברו מהחיל הצרפתי, והוא ירה באחד מן האלג׳יראים, וכך נכנס לכלא.

    בכלא, הוא הכיר אנשים אלג'יראים בעלי דעות שונות, וגילה שהרבה מהאלג׳יראים הקימו קבוצה שמורדת בשלטון הצרפתי ומתכוונת להילחם על העצמאות של אלג'יריה.

    אדמונד לעומת זאת, האמין שהשלטון הצרפתי באלג'יריה היה מבורך, הוא האמין בדרך של עמו , ורצה שארצו תהיה חזקה ובעלת אמצעים. בנוסף הוא האמין שהשלטון של הצרפתים באלג'יריה עזר למדינה וביסס אותה מבחינה כלכלית. הוא טוען שהמצב והמציאות הקיימים צריכים להישאר כמו שהם. הוא האמין שהמרד יפגע באלג'יראים ויגרום להם נזק רב.

  • דוד אמסלם

    דוד אמסלם הוא יהודי אשר מתגורר באלג'יריה. הוא מנהל בנק מכובד.

    אמסלם נעצר בשנת 1953 לאחר שנהג באלימות כלפי אשתו ונאסר ל20 שנות מאסר .דוד מתנגד לעצמאות אלג'יריה, הוא מרגיש שהשוויון האזרחי המלא שניתן ליהודי אלג'יריה מצד שלטון צרפת טוב לו. השלטון הצרפתי נתן ל-35,000 יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית ב"צו כרמיה". צו כרמייה העניק אזרחות צרפתית מלאה לכל תושבי אלג'יריה היהודים. האזרחות הצרפתית העניקה לכל הגברים זכות בחירה בבחירות המקומיות. בשל האחוז הגבוה של יהודים באוכלוסיית אלג'יריה והסביבה, האזרחות הצרפתית החדשה הפכה אותם, למעשה, לכוח אלקטורלי עצום, ובייחוד משום שנהגו בדרך כלל להצביע באופן הומוגני, לפי הנחיית המנהיגים.ליהודים בהיותם אזרחים צרפתיים , הוענקה זכות הצבעה ,הם חויבו לשרת בצבא .בזכות קרבתם של היהודים לצרפתים ( הצרפתים בעלי כוח ומעמד ) היהודים היו בעלי מעמד כלכלי גבוה .

    לאחר פקודת כרמייה,  היהודים הפכו לאנשים בעלי זכויות שוות לזכויותיהם של המתיישבים הצרפתים.

  • בן יוסף בן חדה

    היה ממנהיגי תנועת הFLN וממנהיגי אלג'יריה הצרפתית, חי בשנים 2003-1920.

    הFLN הורכבה משלושה עקרונות- לאומיות אלג'יראית (נגד הקולוניאליזם הצרפתי), סוציאליזם (נגד ניצול ואפליה של כל אדם, שרווחו בזמן השלטון הצרפתי), ואסלאם (דת שהבחינה בין FLN לצרפתים, שהם בעיקרם נוצרים). התנועה הובילה מאבק כנגד הצרפתים בכדי להגיע לעצמאות באלג'יריה. בן חדה היה רוקח, וחבר בתנועת הצופים בעיר בלידה- דבר זה גרם לו להיחשף לרגשות הלאומניים של אלג'יריה, ובעקבות כך הצטרף למפלגת העם האלג'ירי.

    בנובמבר 1954 פתחה החזית לשחרור לאומי (FLN) במלחמת גרילה נגד הצרפתים, שהחלה את מלחמת העצמאות של אלג'יריה.במהלך המלחמה, בן חדה נעצר על ידי הצרפתים ומיד לאחר ששוחרר הצטרף לתנועה האלג'יראית. ב-1957, אחרי שהצרפתים ניצחו ב"קרב על אלג'יר", הוא ברח לתוניסיה רכוב על גבי פרדה, במסע שארך שלושה חודשים. בתניסיה הוקמה ממשלה זמנית של תנועת הFLN וב-1958 קיבל בן חדה את תפקיד השר לעניינים סוציאליים בממשלה הזמנית.


משאבים



ביקורות (0)


דירוג כולל למשחק

המשחק יצר דיון משמעותי

התוכן רלוונטי לחומר הנלמד

המשאבים טובים ומותאמים

התלמידים נהנו