אז מה? משכילים? איך מתייחסיםות קבוצות שונות בחברה היהדית להשכלה במאה ה-19.




לאחר תחילת ההשכלה, ובעיקר לאחר הבאתה אל היהודים על ידי משה מנדלסון, התמודדו היהודים במספר צורות עם ההשכלה ועם יחסם אליה. הקהילה היהודית שהיתה עד אז כולה שומרת מצוות, התחבטה איך להתייחס להשכלה. התגובות היו החל מהמרת דת, דרך שינויים בדת ועד קבה בצורה מסויימת ודחיית ההשכלה אצל אחרים. 

ננסה לקראות מספר צורות שונות של התייחסות בקבוצות שונות בחברה היהודית.



תסריט המשחק | תצוגה מקדימה
כיתות: י' - יב'
יוצר/י המשחק : אורן שליאכטר

דרישות מוקדמות

לקרוא את המידע לראות את המשאבים הנדרשים.


אורן שליאכטר

הכירו את המשתתפים


  • החת"ם סופר

    הרב משה סופר היה ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. 

    הוא נולד בפרנקפורט, ובגיל שש כבר למד תורה, ובגיל שבע כבר ידוע לנו שחידש חידושי תורה משל עצמוהוא המשיך לגדול אצל תלמידי חכמים ולגדול בתורה.

    בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת 1794 משרת רבנות בעיר דרזניץ. בשנת ה'תקנ"ח (1798) עבר למטרסדורף שבהונגריה (כיום מטרסבורג באוסטריה), שם שימש כרב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד.

    בשנת 1807 התמנה לרב בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה, שם המשיך להרביץ תורה בישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. 

    נפטר בכ"ה בתשרי ה'ת"ר בברטיסלאבה. 

  • אברהם גייגר

    גייגר נולד בפרנקפורט דמיין. משפחת גייגר הייתה שמרנית ודתית מאוד, אך גם היא ספחה את ערכי הסביבה. בנוסף ללימודי קודש מאביו ואחיו הגדול שלמה זלמן, רכש הילד גם ידע בגרמנית תקנית מגיל מוקדם, ולאחר מכן למד שפות נוספות. הוא כתב לאחר מכן כי ספקות ראשונים התעוררו בו בגיל אחת-עשרה, כשקרא את 'תולדות העולם'.

    ב-1829 החל ללמוד באוניברסיטת היידלברג, שם היה לחברו הטוב של סטודנט אחר, שמשון רפאל הירש, שעתיד היה להיות אויבו הראשי.

    בקיץ 1832 הוסמך לרבנות. בנובמבר אותה שנה מונה להיות רבהּ של קהילת ויסבאדן. כבר בשלב זה התלבט בחיפוש הדרך הראויה להנהיג את העדה, ובכלל בדרך אליה צריכים היהודים לפנות בהתמודדות עם התקופה המודרנית ומגמת ההתבוללות.

    פעולותיו של גייגר, כמו פעולותיהם של רבנים רפורמים אחרים, נועדו לאפשר ליהודים לשלב את תפישותיהם כאזרחים בחברה מודרנית ואת השתלבותם בחברה הלא-יהודית עם המשך היותם יהודים. מכאן נבע רצונו של גייגר לבסס יהדות בעלת גוונים ותפישות חדשות.

    ב-1840 מונה לרב בברסלאו, וב-1849 התפלגה קהילת ברסלאו לאחת שבראשהּ עמד גייגר ולנוספת שבראשהּ עמד הרב גדליה טיקטין, שהיה רב אורתודוקסי. באותה השנה התקבל סידור התפילות שערך (אשר כלל רק שינויים מעטים בסידור העברי המסורתי, ועיקר חידושו היה בשילוב תפילות בגרמנית), על ידי בני קהילתו.

    אברהם גייגר נפטר בברלין ב-1874. 

    גייגר נחשב למייסדה של התנועה הרפורמית ולהוגה המרכזי שלה. בראש ובראשונה פעל לכך בתחום הרוח: בכתביו ובפרסומיו זיקק את תפישתו לפיה ליהדות יש יסוד עמוק אחד שאינו משתנה, והוא ערכי המוסר והצדק להם הטיפו נביאי ישראל. גייגר הצביע על האופן בו גינו פולחן דתי שלא הייתה כוונה בצדו כראיה לכך שההיבטים הטקסיים אינם בעלי חשיבות כשלעצמם. 

    ב-1869 התכנסה ועידה, שבהּ נכחו 83 רבנים ואישים יהודים אחרים מרחבי העולם. גייגר לקח חלק פעיל בארגון הסינוד והיה חבר בנשיאותו. הסינוד אישר את השימוש בעוגב בבית הכנסת, שם דגש על המאפיינים הכלל-אנושיים בתפילה ואיפשר קריאת הפטרות בשפת המדינה.

  • הרש"ר הירש

    הרש"ר הירש נולד בהמבורג. הרב הירש (שהוא זה ששינה את שם משפחתו להירש) היה אדוק למדי אך מתקדם; בין היתר היה מגולח למשעי, דבר שהיה עוד חריג אז. בילדותו למד הירש מפי סבו ואביו, אך הוריו שלחוהו לגימנסיה נוצרית בה רכש שליטה בלטינית ובלימודים כלליים. 

    מורו לתלמוד, ואחת הדמויות שהשפיעו עליו מאוד לצד סבו, היה חכם יצחק ברנייס. הוא הגיע לכהן כרבה של המבורג ב-1821. בשנות נעוריו שילב הרב הירש בין לימודיו בגימנסיה, אליה נכנס ב-1826 ושהה בה שנתיים, לבין לימודי מקצועות הקודש אצל הרב ברנייס. בשנת 1828 נסע אל רבי יעקב עטלינגר, מגדולי התורה של אותה תקופה, ולמד ב'קלויז למלה' שבעיר עם צעירים אחרים שהוכשרו לרבנות. לאחר כשנה בישיבה הזו קיבל ממנו היתר הוראה.

    ב-1829 פנה לרכוש השכלה כללית באוניברסיטת בון, שם למד תאולוגיה. אחד מידידיו באוניברסיטה היה אברהם גייגר, לימים מחשובי מנהיגיה של היהדות הרפורמית ואויבו הגדול. הרש"ר הירש שימש ברבנות במקומות רבים בגרמניה.

    שנות ה-40 של המאה ה-19 עמדו בסימן בירור והצטללות עמדות ביהדות גרמניה לאחר דור של בוקה ומבולקה שהתלוותה למודרניזציה המואצת; בעוד שמורי ההלכה הקשישים המעטים שנותרו ראו בהיכחדות החברה הישנה אסון וחורבן, הרב הירש, ראה בכך התפתחות חיובית והזדמנות להשיב את היהדות לתפארתה מקדם ומעבר לעיוותים שדבקו בה – בין היתר בתחום החינוך. הרב הירש שאף להנחיל בו את העקרונות ההומניסטיים והרציונליים ברוח הנאורות.

    הרש"ר הירש תמך ברעיונות ההשכלה המתונה; הוא אף אימץ שינויים חיצוניים רבים בסדרי בית-הכנסת, כמו מקהלה וכובד ראש בתפילות. במקביל היה קיצוני לגבי כל סטייה מעיקרי הדת, ועל בסיס זה תקף את הרפורמים והקונסרבטיבים, שמייסדיהם בגרמניה נטו לזהירות והמעיטו בשינויים מעשיים. ממניע זהה פסל כל עיסוק במדעי היהדות, שפגעו לדעתו במעמד הבלתי-מעורער של כתבי הקודש והמסורת.

     

  • רבי יוסף חיים מבגדאד, הבן איש חי.

    נולד בבגדאד לרב אליהו בן הרב משה חיים, רבה הראשי של בגדאד. כאשר היה כבן שבע שנים, נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי משחק ובנס ניצל. בהיותו בבור נדר שכשיצא מהבור יקדיש את כל חייו רק ללימוד תורה.

    את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה. בגיל 14, למרות גילו הצעיר, התקבל לבית המדרש לרבנים "בית זלכה".

    בשנת ה'תרי"א. הוא התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו. אף על פי שלא היה שותף פעיל בניהול, הקפיד שהשותפים הפעילים ינהלו על פי ההלכה. הוא סירב לקבל שכר כרב קהילה, ומימן את הוצאות ספריו מכספו.

    הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.


משאבים



ביקורות (0)


דירוג כולל למשחק

המשחק יצר דיון משמעותי

התוכן רלוונטי לחומר הנלמד

המשאבים טובים ומותאמים

התלמידים נהנו