"הדתה שמדתה" האם תלמידי בית ספר ממלכתי בישראל צריכים לערוך קבלת שבת וקידוש במסע בית ספרי?




תלמידי שכבה יא' בבית הספר אחד העם בתל-אביב מרגישים מראשית השנה שמשהו השתנה בבית הספר. 

בספטמבר, עם חזרתם מחופשת הקיץ, מצאו שעל כל דלתות הכיתות בבית הספר הותקנו מזוזות.
דבר שלא היה בשנים קודמות. 

לקראת חג סוכות הוצבה סוכה גדולה בכניסה לבית הספר.

בחנוכה התקיים טקס הדלקת נרות חגיגי בחצר בית הספר. מקהלת בית הספר שרה שירי חג וסופגניות חולקו. 

בפסח, יצאה משלחת מתלמידי השכבה לפולין. 
המסע לפולין מזמן לתלמידים למידה משמעותית על האסון הגדול שארע לעם היהודי.

היום השני למסע היה יום שישי. בשובם למלון, כינס מנהל בית הספר את התלמידים והודיע כי בערב (ערב שבת) עליהם להגיע כולם בחולצות לבנות לחדר האוכל, שם תתקיים קבלת שבת ויערך קידוש.

"זהו טקס בית ספרי והנוכחות חובה!" אמר המנהל.

התלמידים התפזרו לחדרים, אולם בקבוצות הוואטסאפ, בחדרים ובמסדרונות המלון החלה מהומה. 

האם בית ספר צריך לערוך טקס קבלת שבת וקידוש מטעמו?

ואם כן, איזה סוג של קבלת שבת?

ומי מחליט?

המשחק מדמה את ישיבת ועד ההורים של בית הספר שהתכנסה על מנת לדון בשאלה: האם לקיים טקס קבלת שבת וקידוש במהלך המסע לפולין?

ולמעשה, דנה בשאלה מה אופיו של בית ספר וכיצד הוא נקבע?


(0 ביקורות)

תסריט המשחק | תצוגה מקדימה
נושא לימוד:
כיתות: י' - יב'
יוצר/י המשחק : אמנון פרנקו, דויד שילה, תיכונט על שם אלתרמן תל-אביב

דרישות מוקדמות

אין


אמנון פרנקו, דויד שילה, תיכונט על שם אלתרמן תל-אביב

הכירו את המשתתפים


  • אורי לב

    אורי נולד וגדל ברמת אביב. הוא מגיע ממשפחה חילונית מדורי דורות.

    הוא נצר למשפחה שעלתה לארץ ישראל עוד בימי העלייה השנייה.
    משפחתו היא ממקימי ת"א.

    אביו מרצה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א ואמו אשת הייטק מצליחה. 

    אורי למד בבית ספר שונים בחו"ל, בזמן שהוריו היו בשליחות במדינות שונות. 

    כעת הוא מדריך בתנועת הצופים, מתכונן לשירות הצבאי ועובד כמלצר בחוף תל ברוך צפון שם הוא גם אוהב לגלוש גלים.

    אורי מגדיר עצמו אתאיסט. הוא לא מאמין באלוהים. הוא מאמין באדם!
    בימי שישי בערב, הוא נשאר לעבוד בשבט הצופים עד מאוחר ולאחר מכן יוצא עם חברים.

  • ישראל כהן

    ישראל הוא הורה לנער שיצא למשלחת לפולין.

    משפתחם מתגוררת בשכונת התקווה מתוך תפיסה אידאולוגית של שילוב אוכלוסיות שונות במרחב.  ישראל פעיל "בפורום החילוני" הקורא להקמה של זרם חינוך חילוני נפרד. 

    ישראל מתנגד באופן עקרוני להתגברות לימודי היהדות בביתי הספר הממלכתיים בשנים האחרונות.
    כשבנו סיפר על קבלת השבת שנערכה בפולין, ועל דרישת המנהל מכל התלמידים והמורים להגיע לטקס, היה הדבר סימן ברור עבורו: יש לצאת למאבק!

  • ספיר קדוש

    ספיר עברה עם משפחתה לתל אביב רק לפני שנתיים. היא הגיעה מירושלים.

    היא באה ממשפחה מסורתית. סבה היא רב חשוב בירושלים.
    הוריה בעלי רשת חנויות תכשיטים מצליחה והם גאים מאוד בבתם.

    ספיר מאוד אוהבת את תל-אביב ושמחה על המעבר. אולם, מדי פעם היא מתגעגעת לאווירת השבת והחג בירושלים, דבר החסר לה מאוד בתל אביב החילונית. 

    היא אוהבת לרקוד, ואפילו עברה קורס מדריכות זומבה. היא עובדת ביחד עם אורי לב בחוף תל ברוך, אולם היא לא עובדת בשבתות. שניהם הוזמנו לוועדה.

    עם בואה לבית הספר, הופתעה לגלות שאין מזוזות. לכן, בראשית השנה הזאת, שמחה על קיבוען. 

    ספיר התרגשה מאוד לקראת הנסיעה לפולין, המסמלת בעבורה שייכות לעם היהודי לאורך הדורות. 
    כשהמנהל הודיעה על קבלת השבת, שמחה מאוד. היא פתנה למנהל וביקשה שרוי, חברה הקרוב, יערוך את טקס הקידוש. 

  • אבי גולן

    אבי הוא איש צבא. מג"ד בצנחנים. בן למשפחה תל-אביבית ותיקה, ממקימי שכונת יד אליהו.

    אבי עבר עם משפחתו לצפון תל-אביב באחרונה ומספר לילדיו בגאווה על "השכונה של פעם" - יד אליהו. איך נהג לרדת ולשחק עם חבריו, מתפלל בבית הכנסת השכונתי בשבתות ואז רוכב על אופניו לגלוש בים. 

    אצל אבי בגדוד, בכל שבת עורכים קידוש בחדר האוכל יחד עם כל החיילים: חילונים, דתיים, אתאיסטיים ואפילו דרוזים. אין בכך כל בעיה או קושי. זאת מדינת ישראל. 

    אבי היה מהדוחפים הגדולים לקביעת המזוזות והדבר נראה בעיניו ממש פשע. יש לשמור על המרחב יהודי לדעתך, ולכבד את המרחב האישי של כל אדם. 

    אתה לא חבר בוועד ההורים. אין לך זמן לזה. אבל היום הגעת במיוחד מתרגיל חיילי בצפון.
    הגיע הזמן לעצור את השטויות שההורים בבית הספר המתנשא הזה עושים!

  • יונת שלום

    יונת ומשפחתה גרים במרכז ת"א, בצפון הישן. יונת פעילה כבר שנים רבות בעמותת תנו לחיות לחיות וכן פעילה ב"פורום הרב תרבותי בתל-אביב".

    יונת עוסקת בהדרכת טיולים ברחבי העולם עם התמחות במזרח אסיה: סין, הודו ולאוס. 

    המוטו שלה בחיים הוא "חיה ותן לחיות". בנה לומד מכיתה ז' בבית הספר והיא דווקא מרוצה מהעושר התרבותי אליו נחשפים התלמידים. פעם האזינו לקונצרט קלסי, פעם להרצאה על ננו-טכנולוגיה ובחגים, נתנו התייחסות גם לחדים היהודים וגם לחגים של המורים המוסלמים. 

    בית הספר לדעתה, צריך לשקף את הרב תרבותיות בחברה. ועל כן, יש מקום לכולם, על נטיותיהם המגדריות ודתיות. 


משאבים



ביקורות (0)


דירוג כולל למשחק

המשחק יצר דיון משמעותי

התוכן רלוונטי לחומר הנלמד

המשאבים טובים ומותאמים

התלמידים נהנו