יום גורלי המרד הגדול בסוביבור




קבוצת אסירים יהודים במחנה ההשמדה סוביבור צריכים לקבל החלטה גורלית לגבי חייהם. האם להתמרד ולברוח או להישאר במחנה ולחכות לנס?



תסריט המשחק | תצוגה מקדימה
נושא לימוד:
כיתות: י' - יב'
יוצר/י המשחק : נגה בירן, נועה גרין, לירון בן-ניסן

דרישות מוקדמות

אין דרישות מוקדמות 


נגה בירן, נועה גרין, לירון בן-ניסן

הכירו את המשתתפים


  • ליאון פלדהנדלר

    ליאון שימש כראש היודנראט בכפרו ז'ולקייבקה, בתקופת הכיבוש הנאצי בפולין. הוא נשלח עם אשתו ובנו לסוביבור בתחילת אוגוסט 1942, במשלוח שכלל כ-1000 יהודים מהגטו שבעיירה. הוא הופרד מאשתו ובנו ברציף ההתפשטות במחנה, והועסק באיסוף ומיון הציוד. אשתו ובנו נשלחו אל תאי הגז מאותו מקום. יום למחרת הוא גילה בערמות הבגדים את בגדיהם והבין את אשר עלה בגורלם.

    באביב 1943 הנהיג פלדהנדלר קבוצה קטנה של אסירי מחנה סוביבור, אשר התוו תוכנית בריחה מהמחנה. תוכניתם המקורית הייתה להרעיל מספר שומרים במחנה ולתפוס את נשקם, אך האס אס חשפו את הרעל וירו בחמישה אסירים יהודים כתגובה. תוכניות אחרות כללו הצתת המחנה באש, ובריחה בחסות ההמולה שתיווצר, אך המוקשים שהקיפו את המחנה, שהונחו על ידי האס אס בקיץ  1943, הפכו את התוכנית ללא מעשית. לאחר מכן הגיע למחנה אלכסנדר פצ'רסקי (קצין בצבא האדום-בעל ניסיון צבאי), ליאון התחבר אליו ויחד הם תכננו את המרד הגדול שכלל את כל האנשים במחנה.

  • עדה לייכטמן

    ילידת 1915 נולדה בעיר ביארוסלב בפולין. עדה השתייכה בנעוריה לתנועת "עקיבא". היא עבדה כמדריכת ילדים, סייעת לילדים לאחר בית הספר. בעלה נלקח למחנה בשם פּוסְטקוף מאז היא לא ראתה אותו יותר. היא הועברה לעיירה בשם בויאנקה ומשם הועברה לסוביבור. במהלך שהותה בסוביבור עבדה כמכבסת עם עוד שתי נשים. העבודה הייתה קשה ולא פשוטה, הן נאלצו להביא את מי הכביסה בעזרת דליים כבדים, כל גופם כאב. בנוסף שעות ארוכות הן הוכרחו לשבת בלי יכולת לקום או ללכת לכל מקום אחר. שעות ארוכות ישבו וכיבסו. במחנה היא הכירה את בעלה (השני) לעתיד - את יצחק, שהיה במחנה סנדלר. דבר שנתן בה תקווה מחדש כי אם תהיה אופטימית דברים טובים יקרו לה ושיש אפשרות לצאת לחיים חדשים.

  • משה בהיר

    ב-20 באפריל 1942 הגיע משה לסוביבור. בתחילה נלקח לתאי הגזים עם אימו ואחיו אך ברגע האחרון הופרד מהם ונלקח לעבודה במחנה. תפקידו היה למיין את כל החפצים המזוודות והחבילות של היהודים שכבר לא היו בחיים. את כל החפצים האלו הם העמיסו על קרונות שהובלו למחנות אחרים. לסוביבור היה ייעוד ברור אחד- להשמיד כמה שיותר אנשים בזמן הקצר ביותר. המצב בו היה נתון הוא מצב מדכא, ומשה לא הצליח להתרומם ממנו. הוא איבד את כל האופטימיות שהייתה בו מהרגע שהבין כי לא יזכה לפגוש שוב במשפחתו. התחושה של חוסר האונים מילאה אותו וגרמה לכך שלא היה בו כל רצון להשתתף בשום מעשה שיתוכנן על מנת לברוח מהמחנה. הרי מה הטעם לחיות לבד, בלי אף אחד. הוא העדיף לחכות על שיחרצו את גורלו וכך הוא יעלם מהעולם.

    ציטוט מעדות של משה: "צעדתי עם אמי ואחי הקטן לעבר תאי הגזים. כשיצאנו משער הלאגר מספר 1 ניגש אליי לפתע ואגנר, הפריד אותי מאמי ומאחי והחזירני למסדר חמישים הגברים. הספקתי להעיף מבט חטוף לעבר יקיריי שהתרחקו ממני ונעלמו בסבך העצים, מאז לא ראיתים עוד".

  • סמיון רוזנפלד

    בשנת 1940 התגייס סמיון בן ה-18 לצבא האדום. בזמן שלחם נגד אנשי היטלר, נרצחה כל משפחתו בקבר אחים סמוך לכפר בו התגוררו. בשנת 1941 באחת מהפעולות נגד הנאצים נפצע בצורה חמורה ברגל ואיבד הכרה. הגרמנים ניצלו זאת ולקחו אותו כשבוי מלחמה למחנה הריכוז במינסק. סמיון היה במחנה הזה כמעט שנתיים, בתנאים קשים , כמעט ללא אוכל. הוא הצליח לשרוד בעזרת רופא גרמני אשר הביא להם את אבקת הבירה שהיו שותים הגרמנים. בסוף ספטמבר 1943 פורק המחנה במינסק והאנשים שבו נשלחו בשני טרנספורטים לפולין - האחד למחנה ההשמדה מיידנק והשני לסוביבור.
    אחד החברים של סמיון שניצל גם הוא מהגורל המר של אנשי המשלוח ממינסק, היה אלכסנדר סאשה פצ'רסקי, קצין בצבא האדום שהפך למפקד הצבאי של הבריחה מסוביבור. בגלל שסמיון היה רק בן 21 נשאל אם הוא מסוגל להרוג בנאדם. הוא אמר שהוא לא מסוגל להרוג בנאדם, אבל אם הוא נאצי-כן.

  • מטץ זלדה

    נולדה בשנת 1925 בסיירלישץ', מחוז חלם. הועברה למחנה ועבדה במחנה בסריגת גרביים. "סרגתי אפודות וגרביים. כמקור לצמר שימשו מטעני הקורבנות, הכול הלך לאדונינו, אנשי האס-אס". זלדה דאגה למלא אחר כל משימותיה ולהשתלב בנוף. תמיד ריצתה את הנאצים ועשתה מה שנדרש לפי הספר. היא לא התפרעה או הדגישה את אי שביעות רצונה או דיכאונה. השתדלה להיות אסירה טובה, כמי שמבינה את גורלה ולא מתכוונת לעשות דבר בנדון. מחכה למישהו שיבוא להציל אותה ואם לא אז אין דבר. 


משאבים



ביקורות (0)


דירוג כולל למשחק

המשחק יצר דיון משמעותי

התוכן רלוונטי לחומר הנלמד

המשאבים טובים ומותאמים

התלמידים נהנו