ספרות

יעל גדרון, פמיניסטית ומגדריסטית, היא חובבת תיאטרון, ספרות וקולנוע ידועה, ולכן שמחה מאוד לגלות שהסיפור-המחזה של סוזן גלספל הפך לסרט - בתכנית הטלוויזיה הידועה של היצ'קוק!

הצפייה בסרט העלתה אצלה שאלות רבות... לכן, בלי להסס, היא כינסה אתכן - קבוצה של תיאורטיקניות מגדר ידועות שם, כדי שתספקו את סקרנותה...

אתן נעניתן מיד. יעל גדרון היא לא אחת שמסרבים לבקשותיה... הגעתן לפאנל מיוחד כדי לבחון את הסיפור-מחזה-סרט מנקודת המבט התיאורטית שלכן, וכדי לשמוע את האחרות ולדון איתן בענייני מגדר ופמיניזם. 

שירה דו-רה-מי, המפיקה הבלתי נלאית, מזמינה אתכםן, יוצרות ויוצרים, מוסיקאים ומוסיקאיות מהשורה הראשונה, להשתתף בפסטיבל "פיוט-רוק"!

כל מה שאתםן צריכים'ות לעשות זה לבחור פיוט אחד שהלחנתםן וביצעתםן ולשיר אותו מעל הבמה המדהימה שתעמוד באמצע מדבר יהודה, בליל ירח מלא!

אה, כן, שירה מצפה שתכירו היטב את המשורר/ת שכתב/ה את השיר, את תקופתו ואת חייו ושירתו, כדי שתוכלו להתראיין בראיונות היח"צ לקראת הפסטיבל. 

ברור שלא היססתם והודעתם שתשתתפו. זה שיא הקריירה שלכם!

קיבלתם קישור לאפליקצית "מנהרת הזמן המוסיקלית". ברגע שפתחתם אותה מצאתם את עצמכם במצב מוזר: הפכתם לפייטני העבר בספרד של תור הזהב, אבל נשארתם מחוברים להווה... עכשיו עליכם לבחור פיוט אחד שכתבתם והולחן, ולהסביר מה עושה החיבור בין פיוט מהעבר ללחן בהווה... 

מוזר - כבר אמרנו? 

שיר קולטורה, יוזמת התוכנית לעידוד קריאה, הזמינה אותך להשתתף בועדה של כיתות ד, שמתכנסת היום להצבעה. מחצית מחברי הועדה חושבים שיש לבחור ספרים קלאסיים והם מציעים את "אורה הכפולה", המחצית השניה בעד ספרים עכשווים והם מציעים את "הרפתקאות קפטן תחתונים". 

קרדיט - עיצוב באנר: עמית כהן.

לקראת פסטיבל השירה במטולה יוענק "פרס השירה המזרחית". לשלב הגמר מגיעים חמישה משוררות/ים שמגישים שיר נבחר לתחרות. הפרס צריך להינתן למייצג הנאמן ביותר של הזירה המזרחית העכשווית. מכיוון שהפרס הוא יוקרתי – טיסה הלוך ושוב- יש מאבק שמעורר הרבה יצרים בתקווה לזכות בפרס הגדול. 

שירים בחי"ת ועי"ן - על פי שחר מריו מרדכי

הצילום - דניאל צ'צ'יק, "הארץ"

מטרת המשחק : קריאה לפעולה

חשיבה מעמיקה לדרכים המעודדות קריאה אצל ילדים ובני נוער

משחק  אינטרקטיבי המעודד קריאת ספרים וקשור לפרויקט שמחת הקריאה של משרד החינוך

המשחק מתבסס על הסיפור "נחש בבית" (טומי אונגרר, עברית: זינה ומנחם רגב, הוצ' עם עובד, 1958). 

מתחת לכותרת מאירת העיניים של הספר "קריקטור", כתוב באותיות קטנות מאוד ובשחור על רקע כהה: "הנחש הטוב". (לחצו כדי לראות) המתח המצוי בין שני חלקי הכותרת - שמו של הנחש , לבין האפיון האישי שלו - יעמוד בבסיס הדילמה שתוביל את המשחק.

המשחק יתבסס על תהליך, שתחילתו בתגובות אינטואיטיביות וסופו בהתבוננות מחודשת בעובדות, על מנת להוביל לתובנה בלתי אמצעית של המושגים "סטראוטיפ" ו"דעות קדומות", ותפקודם בנסיבות שונות.

מצורף קובץ למורה

בפעילות זו תתנסו בנקודות המבט השונות בסיפורו של ש"י עגנון.

(מערכה שנייה מתוך שלוש)

התלמידים יחזרו מאה שנה לאחור ויגלמו צוות עיתון אוקראיני שמעוניין לפרסם כתבה על מקרה מוזר שארע בכפר נידח. האם הם יצליחו לשחזר את מה שקרה שם ולהבין את אותו האירוע החידתי?

(המשחק כולל מספר מערכות)

(מערכה שלישית ואחרונה)

התלמידים יחזרו מאה שנה לאחור ויגלמו צוות עיתון אוקראיני שמעוניין לפרסם כתבה על מקרה מוזר שארע בכפר נידח. האם הם יצליחו לשחזר את מה שקרה שם ולהבין את אותו האירוע החידתי?

אוקראיני שמעוניין לפרסם כתבה על מקרה מוזר שארע בכפר נידח - נערה עיוורת שנישאה בעל כורחה לגבר זר ומוזר. האם יצליחו משתתפי המשחק לשחזר את מה שקרה שם ולהבין את אותו אירוע מטריד וחידתי?

שימו לב - משחק זה כולל שלוש מערכות (זמן הדיון בכל אחת כ-25 דק').

הזמן המומלץ להכנה לקראת כל מערכה הנו חצי שעה.

הבלדה "בת הרב ואמה" מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, הנה בלדה ספרותית אמנותית. עלילתה דרמטית והנושא בה טעון ומורכב. הבלדה בנויה כדיאלוג בין אם, אשת רב,  לבתה.

אם ובת מנסות לשכנע אחת את השנייה בצדקתה היא. במוקד הבעיה ניצב אביר- גוי אשר מנסה לרכוש את ליבה של העלמה- הבת. הבת היהודייה התאהבה באביר נכרי , היא מוקסמת מאהבתו ומחיזוריו, ואילו האם מקללת את היום שבו פגשה בתה את האביר ומזהירה אותה שזוהי אהבה אסורה שתוביל לאסון.  כל זאת על רקע תקופה היסטורית של פרעות ביהודים, אנטישמיות ורדיפות. 

במהלך המשחק תיחשפו לעמדות השונות המוצגות בבלדה ותתבקשו להכריע כיצד על הבת לנהוג.

צוות הבלשים של חברת "בלשים דוט קום"  נחלץ לעזרתה של מיוריאל גלאס, אלמנתו הצעירה של סימור גלאס, בניסיון להבין מה קרה לסימור במלון בפלורידה, מדוע התאבד ואיך כל זה קשור לדגי בננה. 

חמש דמויות מקבלות את ההזדמנות לחזור אחורה בזמן אל ימי המעברה ואולי להצליח ולתקן עוולות שונות שנעשו לעולים החדשים. משחק תפקידים מרתק המבוסס על ספר שיריו הראשון של יוסי אלפי, 'איך עושים עיראקי?'

***

"ואני רוצה לבוא ליום / בו אגיע / בו אבין / בו אגלה שעת רצון / ורק אומר / ולא אמחה / ולא אצעק / ולא ארגיז. / יום בו הפרח שבי והקוץ / שניהם יצרו זר של טהר לראשי"
(מתוך הספר)

במשחק זה מגלמים התלמידים דמויות מתוך הטרגדיה השייקספירית "מקבת". תפקידם לדון בשאלה האם מעשיו האכזריים של מקבת והרוע שלו הם גזירת גורל, או שזו בחירה אישית של אדם ששאפתנותו גורמת לו לוותר על המוסר האנושי. 

במשחק זה, המבוסס על ספר המופת של הרמן מלוויל, "מובי דיק", מגלמים התלמידים את דמויות הצוות שעל סיפון ספינת הצייד פקווד. 

אנשי הצוות מתמודדים עם סכנות הים, אך גם עם האובססיה של רב החובל אחאב, היוצא למסע נקמה בלוויתן הלבן מובי דיק. האם עליהם להצטרף אליו או להתנגד לו? 

במהלך המשחק מגבשים אנשי הצוות (התלמידים) את דעתם עד למסקנה הסופית...

אלכס ב. מאי היא במאית צעירה, העומדת לביים את "ביבר הזכוכית" של טנסי וויליאמס. אתם השחקנים והיא רוצה לעבוד אתכם כצוות: לחשוב יחד על המחזה והדמויות.

השאלה העיקרית של אלכס היא: האם רגשי האשמה של טום מוצדקים?

במילים אחרות: האם היה עליו לוותר על חלומותיו ולהישאר בבית עם אמנדה ולורה? 

או -

האם צדק כשעזב את אמנדה ולורה כדי לממש את חלומו?

לעוף או לא לעוף? זו הדילמה איתה מתמודדים צעירים וצעירות ברחבי העולם... זו גם הדילמה העיקרית של הדובר/הגוזל בשירו של ביאליק, "לבדי". זו דילמה אישית, אך גם לאומית: האם לוותר על אוצרות המסורת היהודית, המיוצגת על ידי השכינה ובית המדרש – ולהעדיף את אוצרות תנועת ההשכלה ולהיות ככל העמים? זו גם דילמה של התבגרות: האם להישאר תחת כנפי האם, או להתבגר ולעוף ו"לחתוך את השמיים"?

כל השאלות האלו עולות במשחק התפקידים "לעוף או לא לעוף"...

במשחק שתי סצנות, המשוחקות זו אחר זו

יואבי, גיבור סיפורו הקצר של אתגר קרת "לשבור את החזיר", עומד בפני החלטה לא קלה שתשפיע על גורלו.

לשם כך הוא פונה אל חבריו הטובים - בנטוב "הצייתן", עלמה "הבוגרת", נמרוד "המרדן", לולו "הילדותית" ופרץ"ההרפתקן".

האם הם יעזרו ליואבי? האם הם יסבכו אותו עוד יותר?

משחק תפקידים זה יגרום לכיתה לחוות את הסיפור בדרך שלא ציפו לה!

הסיפור "אח קטן" של רונית מטלון מתאר את התמודדותו של ניסו עם מותו של אחיו, אבנר. משפחתו של ניסו גרה בצפיפות בשכונת עוני, והאח, אבנר, מחליט להוסיף חדר ללא היתר. אמו מעודדת אותו, אשתו מתנגדת, ושאר בני המשפחה מתלבטים. העירייה מוציאה צו הריסה והמשטרה מגיעה על מנת לפקח על ההריסה. אבנר יוצא לקראת השוטרים באקדח שלוף ונורה למוות לעיני ניסו ובני המשפחה.

במשחק תפקידים זה, משחק כל אחד מחברי הקבוצה דמות אחת מבני המשפחה, הניצבת בפני התוצאות המרות והקונפליקטים שנותרו. 

במשחק זה שתי סצנות, המשוחקות זו אחר זו.

קובץ השירים המפורסם של לאה גולדברג עולה על הבמה ומואר מזווית חדשה.

הצטרפו לדיון מרתק ובלתי נשכח בהשתתפות הדמויות המופיעות בשיר, הכירו יצירות אמנות בנושא ואת המשל הנוצרי עליו התבססה גולדברג והכריעו: האם יש לקבל את 'הבן האובד' ששב הביתה ממרחקים ולסלוח לו. 

קובץ השירים המפורסם של לאה גולדברג עולה על הבמה ומואר מזווית חדשה.

הצטרפו לדיון מרתק ובלתי נשכח בהשתתפות הדמויות המופיעות בשיר, הכירו יצירות אמנות בנושא ואת המשל הנוצרי עליו התבססה גולדברג והכריעו: האם יש לקבל את 'הבן האובד' ששב הביתה ממרחקים ולסלוח לו. 

קובץ השירים המפורסם של לאה גולדברג עולה על הבמה ומואר מזווית חדשה.

הצטרפו לדיון מרתק ובלתי נשכח בהשתתפות הדמויות המופיעות בשיר, הכירו יצירות אמנות בנושא ואת המשל הנוצרי עליו התבססה גולדברג והכריעו: האם יש לקבל את 'הבן האובד' ששב הביתה ממרחקים ולסלוח לו. 

במשחק תפקידים זה מגלמים התלמידים את המלט וחבריו: לארטס, אופליה, פורטינברס והורציו - המתבקשים לייעץ לו האם לדעתם עליו לנקום את מות אביו או למצוא דרכים אחרות להעניש את קלאודיוס.

כדי לייעץ לו הם צריכים לקחת בחשבון את דרישות החברה, את העובדה שגם חלקם רוצים לנקום את מות אביהם, ואת אופיו הייחודי של המלט. 

(המשחק כולל שני חלקים: את הראשון יש לשחק לאחר קריאה של שתי המערכות הראשונות. את החלק השני יש לשחק לאחר קריאת המחזה כולו)

***

"קוראים רבים... רואים את אנטיגונה כאילו היא קדושה ללא רבב, הנדחפת עד שערי מוות בידי רודן ערל-לב. זהו פירוש מוטעה, כי אנטיגונה אינה נקיה ממומים וקריאון אינו רודן. קריאון הוא אולי איש חלש, ואולי הוא סוער ונרעש כדרך החלשים, אבל לעולם התפקיד הציבורי קודם בעיניו לטובת עניינו הפרטי... ומייצג את החובה למדינה". (משה הדס בהקדמה למחזה "אנטיגונה" בתרגומו של כרמי)

אתם מוזמנים להצטרף לדיון מרתק של הדמויות שקשורות בטרגדיה היוונית המפורסמת מאת סופוקלס.

מטרות המשחק:

1. לגלות אמפתיה כלפי גיבורי המחזה, ולנסות להבין את המניעים להתנהגותם;אולהציג עמדה ביקורתית כלפי הדמויות במחזה.
2. להבין את המחזה מהיבטים שונים. 
3. להבין את הדילמות העולות מעלילת המחזה ולהציג עמדה כלפיהן.

בצו המלך קריאון עומדת אנטיגונה למשפט. אתןם בתפקידי התובעת, הסניגור והעדים. ההתלבטות קשה, המשפט מורכב... אבל זה לא ימנע מכןם להביע את דעתכם!

"אי אפשר להבין מישהו באמת בלי לראות את המצב מנקודת המבט שלו [...], בלי להיכנס לעורו ולהתהלך בנעליו"

במילים אלו מסביר אטיקוס לסקאוט ולג'ם את הדרך בה הם צריכים להתייחס לאנשים האחרים – אלו שדומים להם ואלו ששונים מהם; לשחורים וללבנים, לפושעים ולקרבנותיהם, לשונאים ולאוהבים.

במשחק זה התלמידים הם דמויות ברומן "אל תיגע בזמיר": סקאוט וג'ם פינץ', הדודה אלכסנדרה, קאלפורניה ובו רדלי. כל אחד מהם מתבקש "להיכנס לעורו ולהתהלך בנעליו" של "האחר" – לתאר ולהסביר את נקודת המבט שלו, גם אם היא רחוקה ממנו מאוד.

בסיום המשחק נחשפים התלמידים המשחקים לתמונה המורכבת מנקודות מבט שונות מאוד, המרכיבות את החברה במיקום – ואת החברה האנושית כולה.